היום נלמד: 'שהחיינו' על פרי חדש
יום ראשון י' בסיון תשע"ז
מדוע מברכים 'שהחיינו' על פרי חדש דווקא בשעת האכילה?
הרואה פרי חד עונתי (ראה תקציר למחר) בתחילת העונה, ושמֵח בצמיחתו המחודשת – מצוה עליו לברך 'שהחיינו'. ואין לברך אלא כשנשלם גידולו של הפרי; ובדיעבד, אם בֵּרך על פרי בוסר הראוי לאכילה, לא יברך שנית. ונהגו כבר מימות הראשונים שלא לברך בשעת הראייה, אלא בשעת האכילה הראשונה של הפרי, כיון שיש כאלו שאינם שמחים בראיית הפרי כי אם בשעת אכילתו, והשוו את ההלכה לכולם – לברך בשעת האכילה. ואם אינו שמח בראייתו, אסור לו לברך עד שעת האכילה. ואם גם בשעת אכילתו אינו שמח – יש אומרים שלא יברך, ויש אומרים שבכל מקרה מצוה עליו לברך. [שו"ע ג, משנ"ב ט-יב; ביאורים ומוספים דרשו, 26, 28 ו־29; וראה שם, 27]
האם מברכים 'שהחיינו' לפני ברכת הפרי או להיפך?
כאמור, המנהג לברך 'שהחיינו' על פרי חדש בשעת אכילה. ואימתי יברך? יש אומרים שיברך לפני ברכת הפרי; ויש אומרים שיברך לאחר ברכת הפרי, לפני האכילה. ולדעת המשנה ברורה יש לנהוג כדעה הראשונה, כיון שלכתחילה אין להפסיק בין הברכה לאכילה אף בדברים שהם לצורך האכילה, וכל שכן בדברים שאינם ממש צורך האכילה, שאסור להפסיק בהם בין הברכה לאכילה; אך בדיעבד אין לשוב ולברך. אך רבים נהגו מקדמת דנא כדעה השניה. ויש שנהגו לברך את ברכת הפרי, לטעום מעט, ולברך שהחיינו. ואם לא בֵּרך בשעת האכילה הראשונה, לא יברך עוד. [משנ"ב יא ו־יג, ושעה"צ יב; ביאורים ומוספים דרשו, 32 ו־34]
האם בזמננו ניתן לברך 'שהחיינו' על פירות מורכבים?
אחד מאיסורי כלאים, הוא חיבור שתילים של עצים משני מינים יחד בנטיעה אחת, המכונֶה 'הרכבה'. ויש מהאחרונים שכתבו שכיון שזהו מעשה הנוגד את רצון הבורא, אין לברך על פירות מורכבים 'שהחיינו'; ויש חולקים. ויש שכתבו שמחלוקת זו אמורה דווקא בפירות העץ הראשון שהורכבו בו השתילים משני המינים, אבל פירות של עצים שנִטעו משתילים שכבר היו מורכבים – כיון שמותר לכתחילה לנטוע עצים כאלו, לכל הדעות מברכים עליהם שהחיינו. ובארץ ישראל בזמננו, רוב ההרכבות נעשות ממין אחד; ואף פירות המורכבים משני מינים – בדרך כלל מקורם בעצים שנִטעו משתילים שכבר מורכבים. [ביה"ל ד"ה פרי; ביאורים ומוספים דרשו, 25]