השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מועילה הגעלה לתנורי חרס? • איזה תקנה יש להכשיר כלי חרס? • ומדוע כלי שצריך ליבון או הגעלה אסור להשתמש בו בצונן והרי צונן לא פולט את בליעות החמץ? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"א סעיף א' – סעיף ב' בחלקו השני במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כלי חרס שיש בו בליעות מחמץ, הדין הוא, שאי אפשר להגעיל אותו ולהכשיר אותו לפסח, כיוון שהבליעות לא נפלטות ממנו, ואפילו אם ימלא את כלי החרס בגחלים, שהגחלים ישרפו את בליעות החמץ שבכלי, הדין הוא, שהכלי חרס אסור ואין לו תקנה, וטעם הדין הוא, כיוון שחוששים שמא הוא יחוס על הכלי, ויחשוש למלאות בכלי גחלים שמא הם יהרסו את הכלי, וממילא הוא יזדרז להסיר את הגחלים מהר, כדי שהכלי לא יבקע, וממילא הוא לא יגעיל יפה, ולכן לא מועיל מה שמניחים בתוכו גחלים.
תנורים של חרס אפילו שהם ניידים, כיוון שדרכם של התנורים להבעיר אש בתוכם, אין חשש שמא הם יפקעו, ומועיל להם ההיסק ע"י גחלים שישרפו את בליעות החמץ שבתנור, וצריך להיזהר להסיק אותם יפה עד שיתלבנו.
אומר השו"ע, שגם לכלי חרס יש תקנה, והיא, להכניס את הכלי להיסק גדול של כבשן, שאז רואים שאינו חס על הכלי, שהרי הוא מכניס אותו לכבשן גדול, וגם אם הוא יוציא אותם מהר, הם כבר הספיקו להתלבן, וכל זה דווקא בכבשן, אבל לתנורים שלנו, לא יועיל שיכניס את הכלי חרס, כיוון שחוששים שמא יחוס על הכלי חרס, ויוציא אותם מהר כדי שלא יבקעו.
כלי שצריך ליבון או הגעלה, כגון כלי שהשתמשו בו חמץ בכל השנה, או סתם כלי שיש בו בליעות של איסור, לא רק שאסור להשתמש בו בחמין, אלא גם בצונן, ואע"פ שהצונן לא מפליט שום דבר, חוששים שמא יבוא להשתמש בו בחמין, ומביא המ"ב, שלהשתמש בו צונן בדרך עראי, אם הדיחו ושפשפו תחילה, מותר.
כוביא, דהיינו, כלי שעושים ע"י לבנים ועפר, ואופים ומטגנים בו, וכן תנור קטן, אם הסיק אותו מבחוץ כדי להכשיר אותו לפסח, לא מועיל, כיוון שההיסק מבחוץ לא מועיל להוציא את הבליעות שיש בו בפנים, ואם מילא אותו בגחלים מבפנים, מותר ולא חוששים שמא יפקעו, כיוון שסתם כוביא אין דרכה להתבקע.
לבנים הנשרפים בכבשן, יש להם דין של כלי חרס, ואם נשפך עליהם דבר רותח של חמץ, אין להם תקנה אלא בליבון כדינו, אבל לבנים שהתייבשו רק בחמה, יש להם דין כלי אדמה שמותר, מועיל להם הגעלה, ואם נאפה ונצלה עליהם חמץ, הרי תשמישם ע"י האור, וצריך ליבון.