יום חמישי כ"ג בחשוון תשע"ט
מדוע אין מלים בשבת את הנולד ב'ניתוח קיסרי'?
כפי שלמדנו, ברית מילה בזמנה – ביום השמיני ללידה – דוחה שבת. דין זה נלמד מהפסוק: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ". פסוק זה מופיע בין הפסוקים העוסקים 'טומאת יולדת', מיד לאחר הפסוק: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה...". ונחלקו תנאים: יש אומרים שכל שאין לאֵם טומאת יולדת, אין המילה דוחה את השבת; ויש חולקים.
והלכה זו ספק היא בידינו, ומספק אין מחללים את השבת. ולפיכך, הנולד ב'ניתוח קיסרי', שאין אמו נטמאת בטומאת יולדת, מפני שמבחינה הלכתית אין זו 'לידה' – אסור למוּלוֹ בשבת. אולם, הנולד שלא כדרכו, וכגון שלא יצא הראש תחילה, או בלידת 'מלקחיים' – אמו טמֵאה בטומאת יולדת, ומילתו דוחה את השבת.
[שו"ע שלא, ה, ומשנ"ב יח; ביאורים ומוספים דרשו, 15 ו־17]
תינוק שנולד מיד לאחר שקיעת החמה של יום שישי – מתי מלים אותו?
תינוק שנולד בסמוך לכניסת השבת, או בסמוך ליציאתה, וקיים ספק אם נולד בשבת או ב'בין השמשות', וכל שכן במקרה שבוודאי נולד בבין השמשות – אין מילתו דוחה שבת, כיון שבין השמשות הוא ספק יום ספק לילה, ויתכן שלא נולד בשבת; ולכן, אין למולו אלא ביום ראשון שלאחר השבת הבאה.
ומשך זמן 'בין השמשות' הוא מתחילת שקיעת החמה, כאשר כדור השמש אינו נראה עוד, עד לצאת הכוכבים, דהיינו עד שנראים ברקיע שלושה כוכבים בינוניים.
ואם הלידה היתה במקום שיש סביבו הרים המסתירים את כדור השמש, והוא 'נעלם' מהאופק מוקדם יותר – יש שהורה שאין לחשב את זמן השקיעה בניכוי הסתרת ההרים, אלא יש לחשוש שהשקיעה במקום זה מוקדמת יותר.
[שו"ע שלא, ה, ומשנ"ב יד ו־יח; ביאורים ומוספים דרשו, 12-13]
האם ההכנות לקיום מצוַת מילה דוֹחוֹת את השבת?
ההכנות לקיום מצוַת ברית מילה – המכונות: 'מכשירי מילה' – אינן דוֹחוֹת את השבת. ולדוגמה: אסור להעביר את סכין המילה דרך רשות הרבים, ואסור למוהל לגזוז את ציפורנו באופן שתתאים ל'פריעת' עור העורלה. ואף איסורי שבת דרבנן, אינם נדחים מפני מצוַת מילה, כיון ש'העמידו' חכמינו ז"ל את דבריהם אף במקום שיש בו ביטול מצוה חשובה כמילה, הכרוכה בעונש 'כרת'.
אולם, מותר לומר לגוי לעשות איסור דרבנן לצורך הכנת מכשירי מילה. ובמקרה שלא היה ניתן להכינם לפני השבת, או שהכין אותם ואירעה תקלה – יש שמתירים לומר לגוי אף לעשות איסור דאורייתא לצורך הכנתם, ורוב הפוסקים אוסרים; ואף המֵקל בכך, לא יָקֵל אלא כשאין אפשרות לקיים את המילה באופן אחר, או על ידי מוהל אחר.
[שו"ע שלא, ו, משנ"ב כב, וביה"ל ד"ה אפילו, וד"ה ועיין, (וראה עוד שם); וראה ביאורים ומוספים דרשו, 23]