מה הטעם שמניחים לעירובי תבשילין גם פת וגם תבשיל? │ האם אפשר לעשות עירובי תבשילין בתפוחים? │ ובאיזה אופן מותר לעשות עירובי תבשילין משאריות האוכל שנשארו בסיר? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקכ"ז סעיפים ה' – ו']
מיני מאכלים שמניחים לעירובי תבשילין
עירובי תבשילין צריך להיות מתבשיל, ולכתחילה צריך לעשות עירובי תבשילין גם מפת וגם מתבשיל, כדי להתיר גם אפייה וגם בישול מיום טוב לשבת, אבל בדיעבד, מספיק אם עשה עירובי תבשילין מתבשיל בלבד, וכמו שכתוב במשנה ברורה לעיל בסוף ס"ק ז', שעיקר העירוב נתקן מתבשיל, ועל כך משמיע השולחן ערוך כאן, שלא רק תבשיל ממש מועיל לעירובי תבשילין, אלא גם צלי, ודווקא צלי ממש, אבל מליח, לא נחשב לתבשיל, ואי אפשר לעשות בו עירובי תבשילין, ולכן לא מערבים בדגים מלוחים הנקראים הערינ"ג, אבל דגים מלוחים שהם כבושים ומונחים בשולי החבית, יש להם דין של כבוש, ואפשר לערב בהם, וכן מועיל להניח מאכל שלוק לעירוב, דהיינו, מאכל מבושל הרבה יותר מצרכו, וכן מועיל להניח מאכל כבוש לעירוב, כיוון שכבוש נחשב כמבושל, וזה מועיל דווקא אם המאכל ראוי לאכילה על ידי הכבישה, וכן מועיל להניח מאכל מעושן לעירוב, וזה מועיל דווקא אם ראוי לאכול אותו בעישון כזה, ואפילו מין דגים קטנים שהדיח במים חמים מועיל להניח לעירוב, כיוון שהדחתן היא בישולן, וכן אפשר לעשות עירובי תבשילין מתפוחים ומפירות מבושלים, אפילו שאפשר לאכול אותם חיים, ובביאור הלכה מתקשה, ממה שכתוב בסעיף הקודם, שעירובי תבשילין מועיל רק בדבר שמלפתים בו את הפת, והרי פירות אין הדרך ללפת בהם את הפת ? ומבאר, שמדובר במקומות כאלו שמלפתים את הפת בפירות, ואף על פי שמבואר בשולחן ערוך בסימן קע"ז סעיף א' שאין דרך ללפת את הפת בפירות ולכן אדם האוכל אותם בתוך הסעודה צריך לברך עליהם, בכל זאת כאן צריך לומר כמו שכתבנו, שמדובר במקומות כאלו שמלפתים את הפת בפירות.
עירובי תבשילין בדגים קטנים מלוחים
מותר לעשות עירובי תבשילין בדגים קטנים שבישל אותם, והחידוש בזה הוא, שמדובר בדגים קטנים מלוחים, שעל ידי המלח אפשר לאכול אותם חיים, והיינו חושבים לומר שהם לא נקראים 'תבשיל', על זה בא השולחן ערוך להשמיע לנו, שזה נקרא תבשיל.
עירובי תבשילין בשאריות אוכל הדבוק בסיר
אפשר לעשות עירובי תבשילין מעדשים שנשארו בשולי הקדירה, וכן משמנונית שנדבקה בסכין, והחידוש בזה הוא, שאפילו שהם נשארו בקדירה בלי כוונה לעירוב, בכל זאת כיוון שאדם סמך עליהם מבעוד יום, אנחנו לא אומרים שהם בטלים אגב הקדירה, אלא גורר אותם מערב יום טוב, ועושה בהם עירובי תבשילין, וכל זה דווקא אם אין לו תבשיל אחר, אבל לכתחילה לא יערב בהם, משום ביזוי מצוה, וכן משום שזה לא התבשל לצורך העירוב, והרי לכתחילה מצוה מן המובחר לעשות תבשיל בכוונה לשם עירוב, ותבשיל גמור של עדשים שאינם בשולי קדירה, מותר להניח אותם לכתחילה לצורך עירוב, ואפילו שלא בישל אותם לצורך העירוב, וזה דווקא אם הדרך באותו מקום ללפת את הפת עם עדשים, אבל אם אין הדרך ללפת בהם את הפת, זה דומה למה שמבואר בסעיף ד', שעירובי תבשילין צריך לעשות מדבר כזה שראוי ללפת בו את הפת.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א