לחמוֹר קר גם בתמוז – האם יש לכך משמעות הלכתית?

הדף היומי בהלכה י"ג בניסן - סימן ש"ה סעיף ח'- סעיף י"א

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



הנחת 'אוכף' על הבהמה בשבת

מדוע מותר להניח על חמור 'מרדעת' בשבת, ועל שאר בעלי חיים אסור? על איזה בהמות מותר לתלות סל עם אוכל? ולמה אסור לבהמה לצאת עם פעמון פקוק והרי הוא לא משמיע קול? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ה סעיפים ח' – י"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

שיטת השו"ע, שמותר לתת 'מרדעת' ע"ג חמור ואין בזה משום טרחה יתירה בשבת, אבל לא יקשור אותו עליו, כיוון שצריך להתקרב אל החמור ונמצא משתמש בבעלי חיים, ואסור לתת מרדעת ע"ג שאר בעלי חיים, וטעם החילוק הוא, כיוון שהחמור סובל מן הקור יותר משאר בעלי חיים, ולהסיר את המרדעת אסור בכל מקרה אפילו מן החמור, כי זה טרחה יתירה שלא לצורך, ומביא המשנה ברורה שיטת רש"י, שמותר להניח מרדעת גם על שאר בעלי חיים, אבל השו"ע לא סבר כך, אם כי המשנה ברורה מביא שזה הכל בזמן שהקור לא כ"כ חזק, אבל כשהקור חזק שגם שאר בעלי חיים סובלים מהקור, לכ"ע מותר להניח מרדעת גם על שאר בעלי חיים, וכן בשעת חמה שזבובים רבים מצערים לסוס, לכ"ע מותר להניח עליו מרדעת ואין בזה חשש של טרחה יתירה בשבת.

'אוכף' אסור בין ליטול ובין להניח בין לחמור ובין לסוס, והחילוק הוא, מבאר המשנה ברורה (לעיל בס"ק כ"ח) שאוכף לא כ"כ מחמם את החמור, וזה לא יועיל לחמור ואין סיבה להתיר בזה טרחה יתירה, ולהסיר אותו באופן המותר, זה רק ע"י שמתיר החבל מתחתיו ומוליכו ומביאו בחצר והאוכף נופל מאליו.

אין תולים לחמור 'טרסקל' בצווארו כדי לשים שם אוכל שיאכל משם, ומבאר המשנה ברורה שהטעם הוא משום שזה לא נצרך, וממילא זה טרחה שלא לצורך, אבל עגלים וסייחים שצווארם קטן ומצטערים לאכול מע"ג הקרקע, מותר להניח להם 'טרסקל', אבל אין יוצאין בו.

מלבושים שאינם נצרכים לשמירת גופה של הבהמה אסור לצאת בהם בשבת כיוון שהם כמשא, ואלו הם, לא יצא הסוס ב'זנב שועל' שתולים בו בין עיניו שלא תשלוט בו עין הרע, ולא ב'זהורית' שעושים לו לנוי, ולא עיזים ב'כיס שבדדיהם' שקורים אותם שלא יסרטו דדיהם בקוצים, ולא פרה 'בחסום שבפיה' שחוסמים פיה שלא תרעה בשדות אחרים וכו', ולעניין סנדל שנעלים ברגליה שלא תינגף הטעם הוא שונה, שמא יישמט מרגליה ויבוא להוליכו ד' אמות ברה"ר, אבל יוצאת ב'אגד שע"ג מכה', ובקשקשים שע"ג השבר והם לוחות שקושרים להם סביב העצם הנשבר בהם, ובשלייה שיצאה מקצתה ותלויה בה, ופוקק זוג שבצווארה ומטייל בה בחצר, אבל לא תצא בו לרה"ר אע"פ שהוא פקוק בין אם הוא בצווארה ובין אם הוא בכסותה, כי זה נראה שהוא מוליך אותה למכירה.

 

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים