"ונדבר עתה על החטאים המדיניים הנולדים מחברת בני האדם וקיבוצם, כגון הונאת דברים, הלבנת הפנים… רכילות, שנאה ונקימה… כי מי יאמר נקיתי מהם" (מסילת ישרים פרק יא)
מסופר על מחותני הגאון רבי נחום קוק זצ"ל, שפעם אחת ראה אחד מרים פאשקוויל מהרצפה וקורא אותו בעיון. רבי נחום גם הרים את הפאשקוויל מהרצפה, וכשהלה ראה את רבי נחום מעיין בפאשקוויל, ניגש אליו והתחיל לדבר אליו על רעת האנשים האלו שציינו אותם בפאשקוויל, שמצוה לרדוף אותם.
רבי נחום הפסיקו באמצע ואמר לו: "דע לך שהאיש הזה אשר מדובר עליו, הוא אחי". הלה נרתע לאחוריו, ומיד שינה את טון דבורו ואמר לרבי נחום: "דע לך שבכל פאשקוויל יש גוזמאות, ובדרך כלל מאחורי זה עומד אינטרס זה או אחר".
כשרבי נחום שמע את הדבר הזה, אמר לו: "דע לך, הוא אמנם אחי – אך גם אחיך, וכל ישראל אחים. וכך תתייחס לכל יהודי באשר הוא".
(חשוקי חמד, בכורות)