מעשה נאה מסופר על הרבנית שרה מרים ע"ה (אשת הרה"ק מראצפערט זי"ע) שנסעה לבאבוב לבית בתה אשת ה'קדושת ציון' מבאבוב זי"ע, וסיפרה הרבנית שרה מרים לנכדה הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע, שפעמים רבות היו באים לבית אביה רבי מרדכי דב זוג מאוקראינה, שלא היה ביניהם שלום בית, והרבי היה מחזיר את השלום ביניהם, ולאחר זמן היו חוזרים שוב לבקש עצה לשלום בית. עד שפעם אחת ביקש היהודי מהרבי שייתן לו ברכה על שלום בית אחת ולתמיד, שלא יצטרך להטריח את הרבי מדי פעם בפעם…
אמר לו רבי מרדכי דב: "אתן לכם סגולה, ביום שישי הבא תלך האישה לג' שכנות שלה ותבקש מהן שרוצה לשפשף ולנקות את הלאקשן ־ ברעט שלהן (-עץ מיוחד שעליו הכינו את האטריות לכבוד שבת, והיו כמה עיסות דבוקות על העץ והיה קשה לנקותו) ואם היא תנקה את הלאקשן־ברעט של שלוש שכנות זה מסוגל שיהיה להם שלום בית"…
הזוג האוקראיני קיבל את הסגולה בתום לבב, וחשבו שמסתמא יש בזה סודות גבוהים מאוד. ויהי ביום השישי ותלך האישה לשכנה אחת לבקש שהיא רוצה להיכנס ולנקות את הלאקשן־ברעט שלהם, כי יש להם איזו סגולה מהרבי לכך. המה ראו כן תמהו, ונתנו לה לעמוד במטבח ולשפשף את הלאקשן ברעט בשמחה…
תוך־כדי שהיא עומדת בבית השכנה, היא שומעת איך שהבעל צועק על אשתו: "מה לך שעוד לא הכנת את המאכלים היום", ועוד צעקות משונות כאלו. לאחר שיגעה לנקות את האחד הלכה לשכנה שניה וגם ביקשה כנ"ל, ושם בעמדה במטבח שמעה צעקות גדולות יותר מהשכנה הקודמת, איך שהבעל צווח על אשתו: "מדוע עדיין לא כיבסת את הבגדים שלי" וכו' וכו'; וכן היה בשכנה השלישית צעקות קשות וגערות בוז וכו'.
השכנה חזרה לביתה לאחר שפשוף שלושה לאקשן־ברעטן בשמחה, והתחילה להבין שאינה צריכה שום סגולה לשלום בית, כי בהשוואה לצעקות ששמעה בשלושת הבתים של השכנים, הבינה שהצדיק'ל שלה יותר טוב מכולם. וחזר השלום בית לשכון כבוד בביתם עד היום אחרון.
(ליקוטי שמואל)