מעשה מפעים סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א ששמע מאחד מגדולי ראשי הישיבות באמריקה: פעם נכנס לבית מדרשו יהודי שבמראהו היה נראה כרחוק מאד מלהיות שומר תורה ומצוות, וכשנתנו לו כיפה לחבוש על ראשו ושוחחו עמו, גילו כי אינו יודע מאומה מסדר התפילה ומפסוקי התורה.
שאלוהו: אם כן במה הנך יהודי? ויען: יודע אני שני פסוקים מן התורה, והם: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל, ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל ונתן עול ברזל על צוארך עד השמידו אותך", הלא הם כתובים בתוך פרשת התוכחה (דברים כח, מז-מח), וחזר עליהם אותו יהודי בעל פה.
נפעמו סובביו ושאלוהו: מהיכן יודע אתה שני פסוקים אלו? וסיפר להם אותו יהודי, כי בשנות השואה כששהה במחנות המוות שהקימו הנאצים ימ"ש, תוך כדי עבודות הפרך ניצב היה לידו פעמים רבות יהודי גדול וקדוש, שניכר היה עליו כי מורם מעם הוא, ומדי פעם כשנגשו בהם הצוררים היה חוזר ואומר את אלו שני הפסוקים. "בפסוקי תורה אלו ביטא אותו אדם גדול וקדוש את קבלתו בתבונה את צרותיו ואת החורבן שעבר, ולימים נודעתי כי היה זה כ"ק האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג", סיפר.
"הוי אומר", זעק הגר"י זילברשטיין, "כי גאון וצדיק קדוש זה, כ"ק האדמו"ר בעל 'שפע חיים' זי"ע חרת לדורו ולדורות אחריו שיש לעסוק בתורה ובמצוות דווקא מתוך שמחה". בהקשר לכך הוסיף וסיפר, כי בעת שיסד כ"ק האדמו"ר זי"ע את 'מפעל הש"ס' והחל בתכנית של לימוד 30 דף לחודש, שאל את פיו: הלא תכנית זו מיועדת רק לגדולים ולא כל אחד מסוגל ללמוד ולהיבחן על 30 דף לחודש, אולי כדאי להשתית את תכנית הלימודים והמבחנים רק על 20 דף לחודש?
השיבו כ"ק האדמו"ר זי"ע: "מפעל הש"ס מיוסד למען יהיו עמלים בתורה, וללא עול תורה על צווארם של הלומדים תחסר להם שמחת התורה!".
זו אכן המטרה של מפעל הש"ס, אמר, וסיפר כי כשהוא רואה אברך ששמחה נסוכה על פניו ושהוא יושב והוגה על תלמודו גם בזמנים בהם אין סדרים בישיבות ובכוללים – יודע הוא בבטחה כי הלה נמנה על לומדי מפעל הש"ס.
(דברים בכינוס מפעל הש"ס אב תשע"ח)