סיפר הגרמ"י שניידר שליט"א: זכורני שהגאון ר' שלמה זלמן אולמן זצ"ל רב שכונות משכנות יעקב ב"ב, שם לב פעם שכשהחזן יוצא עם ספר התורה הוא ממהר לבימה, על אף שחיכו שם הרבה ילדים כדי לנשק את הס"ת. אמר לו ר' שלמה זלמן ז"ל בלשונו העדינה: "למה אתה ממהר? הרי זה הדור העתיד שלנו"
בילדותי, כשאבי מורי שליט"א היה מתפלל בישבת פוניבז', מקומו היה בדיוק מול מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, ומרן הרב שך היה מתייחס אלי ומתעניין בי הרבה. בכל פעם שהיתה עליה לתורה והיו זורקים סוכריות ובוטנים, היה שואל אותי כמה תפסתי, וכשתפסתי קצת היה אומר לי: "א בטלן"… ואמר לי שאחר התפילה אבוא אליו הביתה והוא ישלים לי את החסר. אך זכורני פעם אחת שתפסתי מלא חפניים, ואז רצתי מהבימה ישר אליו והראיתי לו שתי ידים מלאות, ואז אמר בקול: "א חברמן"…
בשבתות וביו"ט שהיו קוראים הפטרה שלא נדפסה בחומשים, ואצלי היה מחזור, רצה אאמו"ר לתתו להרב שך בעת ההפטרה, אך הוא לא הסכים אלא הגיע לשבת לידי והסתכל ביחד אתי במחזור. כך היה בכל פעם, הוא היה יורד מהמזרח ובא לשבת לידי, ילד קטן, ומסתכל יחד אתי בהפטרה. ובכל פעם אחרי סיום הקריאה והברכות, היה שואל אותי אם אני יודע איך משחקים 'זוג או פרד'… עד כדי כך היתה התייחסותו לילדים.
כך גם ראינו אצל רבינו הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל שימת לב מיוחדת לכל ילד וילד, עד שהיו מרגישים הרבה פעמים קירבה אליו, כאחד מבניו. היו כמה וכמה פעמים שרבינו העניק דמי חנוכה לבניי שיחיו, כמו לבני משפחתו.
זוכרני מעשה שיש ממנו לימוד גדול. פעם באתי לשאול את רבינו לגבי בחור מסויים שעזב את הדרך, ורצו עצה איך להחזירו. אמר לי רבינו בקול, ובנימה של 'טענה' – "למה היהודי הזה מפנק את ילדיו? הוא בא לבית הכנסת עם ילד די גדול, ומחזיקו אותו על הידים, למה הוא עושה את זה?!" – ותלה את סיבת ירידת בנו מהדרך, בגלל דברים כאלו.
אדם זה אמנם היה מתפלל לפעמים אצל רבינו, אך היה אצלי פלא לראות איך הבחין ושם לב לפרט קטן שכזה, כיצד הוא נכנס עם הילדים לבית הכנסת, ואיך הוא מתנהג אתם. כך זה אצל 'רועה' ישראל, שהוא בוחן הצאן בכל עת כדי לגדלם ולטפחם.
(ע"פ מאמר בגיליון 'עטרת תפארת')