סיפר הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א: הגיע יהודי למפתן ביתי וראה שהמנעול בדלת הכניסה לבית תקול. על אתר הציע את עזרתו בתיקון הצילינדר.
לשאלתי האם הוא מבין בתחום המנעולים, השיב בקול תרועה: "בטח!!!" אבל 'בטח' כזה שאינו משתמע לשתי פנים, ותיכף מדיבור למעשה התחיל לסדר את המנעול.
אך שככל שחלפו הדקות הוא נהיה מתוסכל יותר ויותר מחוסר ההצלחה שלו…
כאשר ראיתי את גודל התסכול שלו, אמרתי לו, שיכול להיות שהקב"ה 'מעמיד אותו במקום' ונותן לו שיעור לחיים. הוא תמה ושאל: "איזה שיעור?"
השבתי לו, שהוא ענה בביטחון עצמי מופרז 'בטח', במקום להגיד: "אנסה ובעזרת ה' נעשה ונצליח". סבר וקיבל ואמר שהוא חוזר בו ממה שאמר, ורק בעזרת ה' יתברך יצליח…
לא חלפו שלוש דקות והכל תוקן וסודר באומנות… הוא היה בהלם, שכן באמת הוא רגיל בסידור תקלות מעין אלה בשניות, וכאן אכן קיבל שיעור לחיים.
עוד סיפר הגה"צ שליט"א באותו עניין, אודות יהודי מורם מעם המתפלל תדיר עם כוונות הרש"ש מתוך סידור מיוחד. את הסידור הוא משאיר בשטיבלאך בפינה קבועה, ובכל פעם נוטל משם את הסידור ומשיבו לאותו מקום עם סיום התפילה.
בוקר אחד הגיע לתפילה והסידור לא במקומו. הסתכל סביב אך הסידור איננו. חכך בדעתו על מה עשה לו ה' כדבר הזה?
כאשר כמעט התחיל להתפלל שמונה עשרה, הבין שעליו לחזור בתשובה, שכן מן הסתם אינו ראוי לכוון כוונות טמירות בדרגתו הנמוכה, לדבריו…
תוך כדי הרהורי תשובה, הונח הסידור לפניו והוא זכה להתפלל מתוך הסידור עם הכוונות.
הסתבר שיהודי שאף פעם לא מתפלל שם, איחר באותו יום את המניין שלו והגיע לשטיבלאך להתפלל וראה את הסידור מונח באיזה מקום, ולפי השם שכתוב בפנים עשה השבת אבדה…
הנקודה היא כך, סיכם רבי גמליאל שליט"א: שהקב"ה ברחמיו מעורר אותנו בעדינות, וברגע שמבינים את הנקודה, מיד הכל מסתדר על הצד היותר טוב. רק צריך להתבונן על מה עשה ה' את הדברים הללו, וחוסכים צרות רבות…
(גיליון 'טיב הקהילה')