נאמר בירושלמי (יומא פ"ה ה"א), שהכהן הגדול היה מתפלל בצאתו מקדש הקדשים, ביום הכיפורים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו שלא יצא עלינו חסרון ביום הזה או בשנה הזאת, ואם יצא עלינו חסרון יהי חסרוננו בחסרון של מצוות". [וסתם 'מצוה' הכוונה לצדקה (תניא פרק לז)], ופירש ב"קרבן העדה" שיהא זה בחסרון לצדקה וגמילות חסדים.
זהו שאמרו במדרש (במדבר רבה ט', י"ג): "בית שאינו פתוח לצדקה פתוח לרופאים".
הגאון הקדוש מהרא"ל צונץ זצ"ל כתב ("קומץ המנחה", בהר), שעל כך רמז הכתוב: "יש רעה חולה ראיתי תחת השמש, עושר שמור לבעליו לרעתו" (קהלת ה', י"ב). אם העשיר שומר עושרו- הוא לרעתו, כי את הוצאותיו והפסדיו יוציא על חוליו, חלילה.
ה"חפץ חיים" זצ"ל אמר, שעל כך ביקש דוד המלך עליו השלום: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" (תהילים כ"ז, ח'), שאם נגזרה עליו רדיפה, אם נקנס בחסרון כיס, ישלם זאת בטוב וחסד ובצדקה.
אדם הגיע לבקש ברכה מן המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל. נקבע לו ניתוח להוצאת גידול מריאתו, והוא מבקש ברכה להצלחת הניתוח. הביא עמו את הצילום להראות לרב. הרב הסתכל בצילום מול האור, ואמר: "איני רואה כאן גידול. הכתם הוא סחיף דם. אם תתן שנים עשר אלף לירות לצדקה, יפלט הסחיף מאליו ולא תזדקק לניתוח".
בו ביום תרם האיש את מלוא הסכום, שהועבר מיד לצרכי צדקה שונים.
למחרת, התאשפז החולה לקראת הניתוח, וביקש שיערכו צילום נוסף, ואכן, הריאות היו נקיות לחלוטין. מבית החולים, נסע ישירות לבית הרב, להודות לו על הישועה הפלאית.
אמר הרב: "ממרום נגזר שתוציא שנים עשר אלף לירות על רופאים ורפואות, ומשהוצאת סכום זה לצדקה- התבטלה הגזרה!"
כשביקר ה "אמרי חיים" מויז'ניץ זצ"ל בארצות הברית, בא לפניו הגאון החסיד רבי שלמה כהנא זצ"ל, והתאונן על ייסורים נוראים שנוצרו מאבן בכליותיו. הרופאים קבעו שאין מנוס מניתוח, אבל הוא חושש. סובל הוא מבעיות בריאותיות רבות, והניתוח מסוכן עבורו.
הרבי, הרי, הגיע כדי להתרים למוסדות התורה שלו, ועל כן הוא מבקש: יתרום סכום כסף חודשי למוסדות, והרבי יבטיחו שלא יוצרך לניתוח.
אדמו פני הרבי כאש להבה, והפטיר: "מוסכם"!
בערוב ימיו, עלה רבי שלמה לארץ ישראל, והתגורר בשיכון ויז'ניץ. כשנפטר ה"אמרי חיים" השיח דאגתו בפני קרובו ורעו, דודי הגאון החסיד רבי מאיר מגיד זצ"ל: מה יהיה על ההסכם שערך עם הרבי?
אמר לו: "מה השאלה?! המוסדות ממשיכים להתקיים, תרומתך ממשיכך להינתן. והמלכות עומדת על תילה!"
ליתר בטחון, נכנס הרב כהנא אל ה"ישועות משה" זצ"ל, שאישר שההסכם בתוקפו עומד.
כעבור זמן אושפז בבהילות בבית החולים. מקורביו הזכירוהו בקודש פנימה.
"מה יש לו?" שאל הרבי.
ענו: "הרופאים חוששים מבעיה בכליות".
הגיב הרבי נחרצות: "הבעיה אינה בכליות! על הכליות יש לו ביטוח"…
הכלל: החסרונות וההוצאות, הייסורים והמצוקות- נגזרו ונקצבו בראש השנה. אשרי מי שמפנה אותם לצדקה וחסד תורה ומצוות.
כתב הסטייפלער זצ"ל ב"ברכת פרץ" (פרשת מקץ) בביאור מאמרם: "אין לך אדם שאין באין עליו ייסורים, אשרי מי שייסורים שלו באים עליו מהתורה שנאמר (תהילים צ"ד, י"ב): 'אשרי הגבר אשר תיסרנו יה, ומתורתך תלמדנו'." (בראשית רבה צ"ב, א')
(מתוך מקרבן לתורה)