יום שלישי כ' בתמוז תשע"ו
כיצד צריך להחזיק את ספר התורה?
למנהג בני אשכנז, המגביה את ספר התורה מחזיק את הספר באופן שהצד הכתוב מופנה כלפיו, וכן בשעת הגלילה - הצד הכתוב מופנה כלפיו. ונהוג שלאחר שסיימו את הגלילה הופך המגביה - האוחז בספר התורה - את הספר באופן שהצד הכתוב פונה כלפי חוץ, וכן כשמוליכים את ספר התורה מארון הקודש לבימה ולהיפך - הצד הכתוב פונה כלפי חוץ. ויש שנתן טעם לדבר - שהארת ספר התורה נמשכת אל הציבור מן הכתב, ועל כן ראוי שיופנה כלפי הציבור. ברם, יש שהורה להחזיק תמיד את ספר התורה באופן שהצד הכתוב מופנה כלפי האוחז בו, כבשעת ההגבהה. [סעיף ד וס"ק טז; ביאורים ומוספים דרשו, 20]
מי אומר את הקדיש שבסיום קריאת התורה?
בסיום קריאת התורה אומרים קדיש. יש אומרים שאם יש בבית הכנסת אבֵל בתוך שנים עשר חודש לפטירת אחד מהוריו, ראוי שהוא יאמר את הקדיש. ויש אומרים שאף באופן זה יאמרנו ה'בעל קורא' (למנהג בני אשכנז), כיון שקדיש זה נועד לעילוי נשמות מתי ישראל הגלמודים שאין מי שיאמר קדיש לעילוי נשמתם, ואם יאמרנו האבֵל, יש לחשוש שיכוון על הוריו ולא על הגלמודים; אולם, אם לעולה האחרון לפני הקדיש יש 'יארצייט' באותו היום - אף לדעה זו יאמר הוא את הקדיש, ויש שנוהגים כך גם במקרה שהעולה הוא אבֵל בתוך שנים עשר חודש. ובכל מקרה, יכוון האומר לעילוי נשמות המתים הגלמודים. [ס"ק כז; ביאורים ומוספים דרשו, 25]
ביום שמוציאים שני ספרי תורה - מה עושים בספר השני עד שקוראים בו?
ביום שיש שני ספרי תורה, מוציאים את שני ספרי התורה יחד. מנהג בני ספרד להניח את הספר השני על הבימה עד שיקראו בו; והיו גם מבני אשכנז שנהגו כן. ומנהג בני אשכנז שאחד מהקהל יושב ומחזיק את ספר התורה עד לאחר העלייה האחרונה שבספר הראשון. ויש שכתב שלכתחילה יחזיקנו זה שהוליכו מארון הקודש. ואם כבר החל אחד להחזיקו - יש שהוכיח מדברי חז"ל שאין להעבירו לאחֵר (אלא כשיש הכרח בדבר), כדי שלא יֵראה כאילו הספר הוא למעמסה עליו. ובכל מקרה - אסור להניח את ספר התורה על ספסל וכדומה, כיון שיש בכך זלזול בכבודו. [סעיף ח וס"ק כז ו־כט; ביאורים ומוספים דרשו, 28-29]