יום שני כ"ה בטבת תשע"ז
עד מתי ניתן לברך ברכה אחרונה לאחר שתיה?
כפי שלמדנו בעבר, לכתחילה צריך לברך ברכה אחרונה מיד לאחר האכילה, ובדיעבד, ניתן לברך ברכה אחרונה עד שיתעכל האוכל במעיים, דהיינו כל זמן שמחמת אכילה זו אינו רעב, ואם קשה לשער זמן זה, ניתן לברך עד 72 דקות מסיום האכילה. בדומה לכך, ניתן לברך ברכה אחרונה לאחר שתיה כל זמן שמחמת שתיה זו אינו צמא, אך כשאינו יכול לשער זאת - אינו רשאי לברך עד 72 דקות כבאכילה, משום שעיכול השתייה מהיר יותר משל האכילה; ויש שכתב שניתן לברך לפחות עד 30 דקות. [משנ"ב קצ, ח; ביאורים ומוספים דרשו, 8]
מדוע ניתן לבלוע שיירי מאכל שבפה ללא ברכה?
מי שבֵּרך ברכה אחרונה על מאכל כאשר בדעתו להמשיך באכילתו - וכגון שטעה וסבר שמסיבה הלכתית כלשהי עליו לברך באמצע אכילתו - נחלקו הפוסקים אם צריך לברך ברכה ראשונה לפני המשך אכילתו. ואם ברך מפני שטעה וסבר שסיים לאכול את כל מה שיש ברשותו - לכל הדעות עליו לברך לפני המשך אכילתו. ועל שיירי המאכל שנותרים בפה לאחר ברכה אחרונה - אין צורך לברך שנית, אם משום שיש לסמוך על דעת המקלים הנ"ל, ואם משום שאין לבליעת שיירים אלו חשיבות של אכילה לענין ברכה. [ביה"ל קצ, ב ד"ה יברך; ביאורים ומוספים דרשו, 9]
כיצד מברכים ברכת המזון ב'בית האָבֵל'?
ב'בית האָבֵל' מוסיפים בברכה הרביעית של ברכת המזון 'ברכת אבלים', הכוללת דברי צידוק הדין וברכה על הרעה. ונחלקו הפוסקים: יש אומרים שאומרים "המלך החי הטוב והמטיב", ולאחר מכן מוסיפים את ברכת האבלים, ואין אומרים את המשך הברכה שבנוסח הרגיל; ויש אומרים שברכת האבלים באה כתוספת בתוך הנוסח הרגיל, ואינה מחליפה אותו. ועוד נחלקו הפוסקים אם מברכים ברכה זו דווקא בציבור, כלומר, במעמד עשרה אנשים, או אף ביחידות. ורבים נוהגים שלא לברך ברכה זו ביחידות. [שו"ע קפט, ב, ומשנ"ב ו-ז; ביאורים ומוספים דרשו, 7]