היום נלמד: ספק בברכה אחרונה
יום רביעי ג' באדר תשע"ז
כיצד יש לנהוג במאכל שספק אם ברכתו 'מעין שלוש' או 'בורא נפשות'?
מאכל שיש ספק לגבי ברכתו הראשונה - יש לברך עליו 'שהכל', כיון שבדיעבד יוצאים ידי חובה בברכה זו על כל מאכל ומשקה. אולם, מאכל שיש ספק לגבי ברכתו האחרונה, אם היא 'מעין שלוש' - כלומר, 'על המחיה', 'על העץ', או 'על הגפן' - או אם היא 'בורא נפשות' - כיון ששתי ברכות אלו, 'מעין שלוש' ו'בורא נפשות', אינן פוטרות האחת את חברתה אף בדיעבד, אין לאכול מאכל זה אלא בתוך סעודה, או לאכול שני מאכלים נוספים שברכותיהם 'מעין שלוש' (וראה להלן) ו'בורא נפשות', ולפטור בברכותיו את ברכת המאכל המסופק. [שו"ע יא ומשנ"ב נה; וראה שם, פד, ושם רד, ס]
האם ניתן להוסיף להוסיף "על המחיה" לברכת 'על העץ' מספק?
האוכל מאכל שספק אם ברכתו האחרונה היא 'מעין שלוש', ורוצה לפטור את ברכתו על ידי אכילת מאכל אחֵר שברכתו בודאי 'מעין שלוש' (ראה לעיל) - צריך לעשות זאת על ידי ברכה זהה לצד הספק. לדוגמה: אם מדובר במאכל שספק אם ברכתו היא 'על המחיה', יש לאכול מאכל אחֵר שברכתו 'על המחיה', אך אין לברך 'על העץ' על ענבים ולהוסיף "ועל המחיה" מספק. ובדיעבד, כשכבר אכל את מאכל הספק, ואין לפניו מאכל שברכתו זהה לצד הספק - רשאי להוסיף את צד הספק בברכת 'מעין שלוש' מסוג אחר. [ביה"ל ד"ה ובורא; ביאורים ומוספים דרשו, 70]
כיצד יתכן שמברכים 'הגפן' על מים?
כפי שלמדנו אתמול, מים שבישלו או שהשרו בהם פרי או יֶרק, בתנאים מסוימים ברכתם 'האדמה' או 'העץ' (בהתאם לפרי ולירק). ויש אומרים שברכתם בכל מקרה 'שהכל', וכן המנהג. אולם, אם הפרי שבוּשל או הושרה בהם הוא מ'שבעת המינים', קיים ספק לגבי הברכה האחרונה, אם היא 'על העץ', או 'בורא נפשות', ויש לנהוג כפי האמור לעיל לענין מקרה של ספק כזה. ובמקרה שמדובר בצימוקי ענבים, בתנאים מסוימים נחשבים המים ליין, וברכתם 'הגפן' ו'על הגפן'. [שו"ע יא, ומשנ"ב נה, (נז ו־נח, ושעה"צ סט)]