היום נלמד: קריאה בספר תורה פסול
יום שני י"ב בתמוז תשע"ו
כיצד יש לנהוג כשלא ניתן להשיג ספר תורה כשר?
אם התגלתה טעות בספר התורה ולא ניתן להשיג ספר אחר - לדעת השולחן ערוך אין לקרוא בספר הפסול. ויש אומרים כי אומנם לכתחילה אין לקרוא בו, אך אם כבר החלו לקרוא והטעות התגלתה בין העליות - יש להמשיך את הקריאה ללא ברכות; ובשבת, ביום טוב ובתענית ציבור, יש לקרוא את ההפטרה ללא ברכה; ואם הטעות התגלתה באמצע הקריאה - לא יברך העולה ברכת 'אשר נתן לנו', וישלימו את מספר העולים הנדרש באותו יום, ולא יברכו, והעולה שבעלייתו התגלתה הטעות יעמוד עמהם, ויברך בסיום הקריאה; ואת ההפטרה יקראו בברכה, ויש אומרים שיקראו ללא ברכה. [סעיף ד וס"ק כט; ביאורים ומוספים דרשו, 40]
באיזה ספר תורה ניתן לקרוא בשבת בשחרית אך לא במנחה?
אם התגלתה טעות בספר התורה ולא ניתן להשיג ספר אחר, אך הקריאה שצריכים לקרוא ביום זה היא בחומש שאין בו כל טעות, כגון שהטעות בפרשת ויגש שבספר בראשית, ואילו הקריאה היא בפרשת פינחס שבחומש במדבר - יש אומרים שיקראו בספר הפסול בברכה, ויש אומרים שאין לקרוא בברכה; והנוהג להקל בכך, אין למחות בידו. ויש שכתב שבמנחה של שבת אין לקרוא בו אף ללא ברכה, כיון שקריאה זו אינה חובה כקריאות האחרות. וחומש הכתוב בפני עצמו, אף שעשוי בגליל של קלף כספר תורה, ואין בו כל טעות - לכל הדעות אין לקרוא בו, משום כבוד הציבור. [סעיף ד, ס"ק ל-לב, וביה"ל ד"ה יש; ביאורים ומוספים דרשו, 41]
כיצד יתכן שאדם אחד יקבל שבע עליות בזו אחר זו?
כפי שלמדנו בעבר, לדעת השולחן ערוך אין להעלות לתורה אדם שאינו יודע לקרוא מתוך ספר התורה, ולכתחילה צריך שיֵדע לקרוא מעצמו מתוך הספר, ובדיעבד די בכך שיוכל לקרוא יחד עם שליח ציבור; ולמנהג בני אשכנז ניתן להעלות לתורה אף מי שאינו יודע לקרוא כלל מתוך הספר. לפיכך, בית כנסת שאין בו מי שיודע לקרוא בספר התורה אף ביחד עם ה'בעל קורא' - לדעת השולחן ערוך, יברך הבעל קורא ברכת 'אשר בחר בנו', ויקרא, ויברך 'אשר נתן לנו', וכך יעשה מספר פעמים, כמספר העליות הנדרש באותו יום; אך למנהג בני אשכנז אין הבדל בין בית כנסת זה לאחרים. [סעיף ה וס"ק לג]