היום נלמד על: טלטול ספר תורה ממקום למקום
יום חמישי י"ז בסיון תשע"ו
טלטול ספר התורה מבית הכנסת ל'שטיבלאך' - האם מותר לכתחילה?
אין לטלטל ספר תורה ממקומו הקבוע למקום זְמַנִי, אלא אם כן יש במקום הזמני ארון המיועד לספר התורה. וכשקוראים בו במקום הזמני יש להניחו בתוך ארון הקודש לפני הקריאה, ולא להביאו הישר אל הקריאה, וכן יש להשיבו אל הארון לאחר הקריאה. כמו כן, צריך שהספר ישהה במקום הזמני במשך יומיים לפחות, ובדיעבד די ביום אחד; וללא קיום תנאי זה אסור לטלטלו אף בתוך ארון קודש נייד. ונהגו להקפיד שיקראו בו במקום הזמני לפחות שלוש פעמים. וטלטול ספר תורה מחדר לחדר באותו בית ללא קיום תנאים אלו - יש אוסרים, ויש שמתירים לכתחילה, ויש אומרים שמותר אך עדיף למעט בכך. [סעיף יד וס"ק מט; ביאורים ומוספים דרשו, 58, 60, 62 ו־63]
עריכת מניָן עם קריאת התורה בבית אחד מגדולי הדור - באילו תנאים היא מותרת?
כאמור, טלטול ספר תורה ממקומו הקבוע למקום זמני מותר רק בתנאים מסוימים. אולם, לצורך אדם גדול בתורה האנוס מלבוא לבית הכנסת לקריאת התורה - מותר לטלטל ספר תורה אף ללא קיום התנאים האמורים, מפני שזהו כבוד התורה; ויש שמתירים אף כשאינו אנוס. וכן בשמחת תורה - יש שמתירים להביא ספרי תורה ל'הקפות' אף ללא קיום התנאים האמורים, מפני שזהו כבוד התורה; ויש חולקים. וכן בשעת 'הכנסת ספר תורה' - יש שמתירים להוציא את ספרי התורה מבית הכנסת לקראת הספר החדש; ויש שמתירים להוציאם רק עד העזרה שלפני בית הכנסת, אך לא לרחובה של עיר. [סעיף יד וס"ק נ ו־נא; ביאורים ומוספים דרשו, 61]
האם רב בית הכנסת רשאי לעלות ל'שלישי' בימי אבֵלותו?
אין לקרוא לאָבֵל בשבעת ימי האבלות לעלות לתורה, משום שהוא אסור בדברי תורה. ואף רב בית הכנסת, ראש ישיבה, וכדומה, העולה בדרך קבע לעליית 'שלישי' בשבת, נהגו שאינו עולה בשבת שבתוך ה'שבעה', הגם שבכך ניכרת האבלות בשבת. ואם האָבֵל הוא 'חיוב' - כגון אבי הבן ביום הברית, או חתן - נחלקו הפוסקים אם רשאי לעלות לתורה; ויש אומרים שמוטב שלא ישהה בבית הכנסת בשעת קריאת התורה. וכהן אָבֵל המתפלל בבית הכנסת שאין בו כהן נוסף - יֵצא מבית הכנסת לפני הקריאה, כדי שלא יצטרכו להעלותו לתורה; ויש אומרים שיֵצא לפני הוצאת ספר התורה מארון הקודש. [ס"ק מה; ביאורים ומוספים דרשו, 51 ו־53]