יחיד מומחה היה רבינו בחכמת הרפואה, בהבינו בצורה מפליאה כל פרט ופרט בחכמת הרפואה הסבוכה. בשעות המועטות בהן חקר רבינו ודרש בחכמת הרפואה שעה שעברו בעיות רפואיות שונות את מפתן חדרו, הצליח לרכוש שליטה מלאה בכל דרכי הרפואות ופעולות איברי הגוף, מה שלוקח לרופא מן המניין ללמוד שנים רצופות רבות.
מתי-מעט מהתגלמותה של אותה חכמה נפלאה בכל דרכי הרפואה, שומעים אנו מפיו של הרה"ח ר' אברהם רייכמן הי"ו – יו"ר צוות 'הצלה', אשר הרבי היה זה שדחפו ללימודי הרפואה והכניסו לעולם המזור והמדיצינה. ר' אברהם הדגיש, שככל שלמד ועסק בתורת הרפואה, עדיין כל אימת שנכנס אל הקודש פנימה לשטוח בפני הקודש בעיה רפואית מסוימת, נדהם לראות את שליטתו הכבירה של הרבי בנושא המדובר, אשר אף האפיל עליו בהבנת הדברים – זאת, מבלי שלמד מימיו שיעורי רפואה.
הבנתו העמוקה בתורתה של מלוגמא, הביאה לידי כך, שכשנכנס אחד מחסידיו או כל איש אחר מאחינו בית ישראל ושטח בפניו בעיה רפואית ל"ע שהתגלתה אצל אחד מבני ביתו. היה הרבי משיל מעליו את אדרת המלוכה, באותם רגעים הפך כאיש רפואה לכל דבר, בהפנותו את החולה לרופאים מסוימים; בהמשך היה הרבי משוחח ארוכות עם כל אותם רופאים טלפונית, וכשהיה צורך – אף פנים אל פנים, תוך שהוא מברר על כל פרט ופרט, ואף מוסיף ומייעץ לרופאים שיצאו משתוממים מהבנתו העמוקה.
לפנינו סיפור מפעים שר' אברהם רייכמן היה עד לו, ויש בו כדי ללמד על גדולתו וקדושתו בד בבד עם חכמתו הרפואית הנדירה:
בקיץ תשס"ו התקיימה בארץ הקודש 'מלחמת לבנון השניה', המלחמה פגעה אנושות בתושבי הצפון, וקרית מלך רב – שיכון ויז'ניץ התרוקנה כליל מיושביה אשר נסו מחמת סכנת הקטיושות. הרבי זי"ע שהה באותה עת בקרית יערים – טלז סטון הסמוכה לירושלים, כאשר למעלה ממאות משפחות מאנ"ש התארחו בירושלים עיה"ק. על פי פקודת הקודש עסקתי רבות באותם ימים לספק את צורכיהם של פליטי המלחמה מאנ"ש בירושלים, כאשר בכל שלושת התפילות הייתי סר לטלז סטון להתפלל בצילו הטהור של הרבי.
באחד הימים משהסתיימה תפילת שחרית, נקראתי לבוא אל הקודש פנימה, ושמעתי מפיו אודות שאלה סבוכה לגבי ניתוח מוח קשה שעלתה על שולחנו, ורצון קודשו היה לשמוע חוות דעת של רופא מומחה בתחום. בכלל – מוסיף ר' אברהם – בכל שאלה רפואית שהגיע לפתחו, היה הרבי מייעץ תדיר לשמוע חוות דעת רפואית משני רופאים שונים. גישה חכמה זו הוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, כאשר לפעמים דעתו של הרופא הנוסף הצילה חיים.
אני, שבעידודו של הרבי למדתי את חכמת הרפואה, עדיין אין לי יד ורגל בתורת הנוירולוגיה – רפואת המוח ומערכת העצבים, שהיא מתורותיה הקשות של חכמת הרפואה, על כן רשמתי מפיו של הרבי את השאלות המדויקות, עמן נסעתי תכף ללשכתו של פרופסור בעל שם עולמי, מהנוירולוגים הגדולים בארץ, בפניו הצגתי את הנתונים.
הפרופסור מיהר לחוות את דעתו אודות הבעיה ופתרונה בניתוח ראש, ואני נחפזתי לחזור אל הקודש עם התשובות המלאות. תיכף משהביט הרבי בתשובות שרשמתי מפיו של הפרופסור, ראיתי מורת רוח על פניו, באומרו: אין זה פתרון מוצלח, כי אף אם על ידי פתרון זה נצליח לפתור את הבעיה, עדיין עצם פעולה זו מולידה בעיות אחרות במערכות גופניות שונות.
תחילה ביקש הרבי שאפנה אל מומחה נוסף, אך משאמרתי לו שרופא זה הוא נוירולוג מספר אחד בארץ, אמר: שמא לא נימקתי לו טוב את השאלות, וביקש ממני לפנות אליו שוב. מששבתי אל בית החולים פגשתי את אותו פרופסור בדרכו החוצה, סיפרתי לו את מה שהיה בחדרו של הרבי, והצעתי בפניו שמא יתלווה עמי לביקור אצל האדמו"ר.
אותו פרופסור התרגש למשמע ההצעה והביע את הסכמתו להגיע למעונו שבקרית יערים. אכן כעבור שעה קלה התלוויתי לאותו פרופסור שהגיע לרבי בליווי סגנו – פרופסור ידוע אף הוא, ואיתו נוירולוג צעיר ומתחיל, שכבר אז נודע כמטאור בתחום הנוירולוגיה בהיותו עילוי בכל סעיפיה ופרטיה של רפואת המוח. כיום אותו צעיר הינו כבר בעל תואר פרופסורה, ומנהל את אחת המחלקות הנוירולוגיות הידועות ברחבי הארץ.
הרבי קיבל בחביבותו הידועה את הפרופסור ואת חבר עוזריו, ומיד פנה לשאול את פיו בדבר הבעיה המצויה על שולחנו. משהשיב הרופא שוב את אותו פתרון אשר מסרתי כבר לפני הרבי, פתח הרבי בנאום ארוך, בדבריו ניתץ אחת לאחת את כל אותה תיאוריה רפואית שבנה פרופסור בעל שם עולמי ובעל ותק של עשרות שנות לימודים והשתלמויות… הרבי התגלה כבקי עד הפרט האחרון של תורת המוח, כשהוא מנמק בבהירות מה ההשלכות הגרועות הצפויות לצוץ אם יפעלו כהצעתו של הפרופסור…
הפרופסור ההמום שאל את הרבי מה הוא מציע לעשות, והרבי ענה לו: אני לא רוצה להציע, אבל אני חושב שאם יבצעו את הטיפול באופן כזה וכזה – והרבי הסביר לו בפרוטרוט את כוונתו המדויקת – הרי שנגיע לידי פגיעה מינימלית… הפרופסור, עוזרו ואף המלומד הצעיר ישבו חיוורים כסיד, אינם מאמינים למשמע אוזנם, בוהים ברבי שהתגלה בפניהם כמומחה מקצוען וספציאליסט בתחום הנוירולוגיה…
[מאוחר יותר הביע אותו פרופסור את התפעלותו בפניי: תגיד לי, איפה הוא למד רפואה? קשה לתאר את התפעלותו הרבה יותר כשקיבל את המענה: "הרבי לא למד בשום מכללה שבעולם"…]
את מה שהתרחש בחדר ברגעים הקרובים לא יכולנו לשער לעצמנו. הרופא הצעיר פנה לרבי בהצעה מעניינת: "היות ובימים הקרובים אני אמור להגיש עבודה כתובה, הייתי מאד שמח אם הרבי יאפשר לי להשתמש עם פתרונו הגאוני לבעיה המדוברת… תמורת תשלום מכובד כמובן, אשר יחתם עם עו"ד וחוזה חוקי".
הרבי חייך והשיבו: "אני מוכן לתת לך את הסכמתי להשתמש בפתרון, אך ורק תמורת תשלום גבוה במיוחד!", והרופא הצעיר הסכים מידית לשלם כל תשלום.
הרבי פנה אליו ואמר לו: "אכן התשלום שאני דורש גבוה הוא מאד, אך לא אדרוש חוזה וחתימה אלא אסתפק בתקיעת כף ובהבטחה ממך… שעד סוף ימיך, בכל פעם שיקראו לך לטיפול בחולה ביום שבת קודש, לא תדרוש על כך כל תשלום…"
דבריו האחרונים של הרבי הותירו הלם מוחלט על הפרופסור, הסגן והרופא הצעיר – אף יותר מהפתרון הגאוני שנתן לבעיה המסובכת.
(גיליון מרבה חיים)
ליומא דהילולא של כ"ק אדמו"ר מסערט ויז'ניץ זיע"א בעל 'חכמת אליעזר'
מקור הסיפור הנ"ל הוא – בעיתון 'המבשר התורני' פרשת פנחס תשע"ז. מאת הסופר הרב יקותיאל יהודה גנזל הי"ו, בכותרת 'שחלק מחכמתו ליראיו' ששמע מפי בעל המעשה.
הסיפור הנ"ל מובא גם השנה ב'המבשר התורני' פר' פנחס תש"פ.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.