האם ניתן לפרוס את הלחם לפני ברכת 'המוציא'? • מדוע בשבת לא פורסים את הלחם לפני הברכה? • וגם: מתי יש ענין הלכתי בחלה הענקית (קוליטש) המוגשת בסעודות גדולות?
יום שלישי כ"ג בתשרי תשע"ז
האם ניתן לפרוס את הלחם לפני ברכת 'המוציא'?
משום כבוד הברכה, ראוי לברך ברכת 'המוציא' כאשר הלחם עדיין שלם; ואף אם מדובר בלחם שאינו שלם, ראוי לברך עליו כשהוא גדול ככל האפשר, ולכן אין לפורסו אלא לאחר הברכה. מאידך, אם יפרוס את הלחם רק לאחר הברכה, עשוי הדבר לגרום להשתהוּת רבה מדי בין הברכה לאכילה; ולכן יש להתחיל בפריסת הלחם לפני הברכה, אך יש להותיר את הפרוסה מחוברת במידה כזו שאם ירימנה יתרומם הלחם כולו עמהּ, ובאופן זה נקרא הלחם שלם, ואין צורך להשתהוֹת לאחר הברכה, כיון שצריך רק לסיים את הפריסה. [סעיף א וס"ק ד-ו]
מדוע בשבת לא פורסים את הלחם לפני הברכה?
כאמור, יש לפרוס מעט את הלחם לפני ברכת 'המוציא'. אולם, בשבת וביום טוב, בהם נדרשת שלֵמות הלחם לא רק משום כבוד הברכה, אלא גם לצורך קיום הדין של 'לחם משנה', המתקיים בשני לחמים שלֵמים, אין לפרוס כלל את הלחם לפני הברכה, מחשש שמא יפרוס לעומק והפרוסה תתנתק מהלחם לפני הברכה, או שבעת שיאחז בלחם תתנתק הפרוסה מאליה. ומנהג הקדמונים, אשר רבים נוהגים גם בימינו – לסמן בשבת וביום טוב חתך בעזרת הסכין, לפני הברכה, במקום בו יפרסו את הלחם לאחר מכן. [סעיף א וס"ק י; ביאורים ומוספים דרשו, 4]
מתי יש ענין הלכתי בחלה הענקית (קוליטש) המוגשת בסעודות גדולות?
הפורס לחם לאכילה, לא יפרוס פחות מ'כזית', כדי שלא יֵראה כקמצן, ולא יותר מ'כביצה', כדי שלא יֵראה כזללן. ובשבת מותר לפרוס פרוסה גדולה, כיון שאין הדבר נראה כזללנות, אלא כחיבוב המצוה של סעודת שבת. ואם מוציא אחרים ידי חובתם בברכת 'המוציא' – צריך לפרוס פרוסה שיוכל לחלק ממנה לכולם; ויש אומרים שצריך לחלק ממנה 'כזית' לכל אחד. ומטעם זה, בסעודות מרובות משתתפים, אם אחד מוציא את כולם בברכה (ראה תקציר לאתמול), יברך על לחם גדול במיוחד, כדי שיוכל לחלק לכולם מהחלק שיפרוס ממנו. [סעיף א וס"ק יב-טו; ביאורים ומוספים דרוש, 9]