היכן היא ההפסקה החמורה ביותר במהלך התפילה?
באיזה אופן לא יאמר אדם 'ברוך שם כבוד מלכותו' לאחר הנחת תפילין של ראש?│והיכן ימתין אדם לפני שמונה עשרה בכדי לענות לקדיש או קדושה וברכו?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ס"ו סעיפים ח' (בחלקו השני) – י']
הפסקה בשהייה בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה
על תפילין של יד מברכים, 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין', ועל תפילין של ראש מברכים, 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין', ולאחר מכן אומרים, 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', ויש אופן, שאדם לא יאמר לאחר הנחת תפילין של ראש 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', אלא יברך רק ברכה אחת על תפילין של יד ויפטור את תפילין של ראש, ובהקדם הדברים, נחזור לדברי השולחן ערוך בעניין סמיכת גאולה לתפילה, דהיינו, בתפילת שחרית, צריך לומר 'גאל ישראל', ומיד אחר כך להתפלל, ואסור להפסיק בדיבור או בשהייה ביניהם, ואדם שלא היו לו טלית ותפילין במשך התפילה, והזדמנו לו בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה, טלית לא ילבש, משום שעצם ההתעטפות בה נחשבת לשהייה, ואסור לשהות ולהפסיק בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה, אבל תפילין יניח, משום שהם חובת הגוף, וממילא הם חשובים יותר מן הטלית שאינה חובה גמורה, ודעת השולחן ערוך, שבאופן כזה לא יברך על התפילין, ומביא המשנה ברורה דעות הסוברות שיברך עליהם, אבל באופן שהזדמנו לו טלית ותפילין לפני שסיים 'גאל ישראל', יתעטף בטלית ויניח תפילין ולא יברך עליהם עד לאחר התפילה, ויכול תוך כדי הנחתו להמשיך ולהתפלל ואין זה הפסק, ואומר הרמ"א, שעל התפילין יכול לברך במקום שבו הוא עומד לפני 'גאל ישראל', ועל הטלית לא יברך, ובכזה אופן שמברך על התפילין באמצע הפרק, על זה אומר המשנה ברורה, שלא יאמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' לאחר הברכה על התפילין של ראש, משום שזה הפסק, ויותר מזה, גם ברכת 'על מצות תפילין' לא יברך, משום שיש פוסקים הסוברים, שאפילו לכתחילה מברכים רק ברכה אחת 'להניח תפילין' וזה פוטר גם את התפילין של ראש, ולכן, באופן כזה שאדם אוחז באמצע ברכה מברכות קריאת שמע, והוא חייב להניח תפילין שהזדמנו לו אז, יצמצם בברכות וכפי שביארנו, וכל זאת, משום שההפסק בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה, הוא ההפסק החמור ביותר.
עניית דברים שבקדושה לאחר 'גאל ישראל'
גם לצורך עניית קדיש וקדושה אסור להפסיק בין 'גאל ישראל' לשמונה עשרה, ולכן, אדם שרואה שהציבור מתקרבים לקדיש וקדושה או לברכו או למודים, והוא עדיין לא אמר היום קדושה או ברכו, ימתין באמירת 'שירה חדשה' או באמירת 'צור ישראל' שזה עניין חדש, עד שיגיעו הציבור לקדיש או קדושה וכדומה, ושם יענה.
אמירת 'אמת ויציב' כתיקונה
אמנם ברכות קריאת שמע אינם מעכבות, אבל אדם שקרא קריאת שמע ולא אמר אחר כך 'ויציב ונכון', לא יצא ידי חובת קריאת שמע כתיקונה, ומביא המשנה ברורה, שבברכת 'אמת ויציב' צריך לכלול כמה דברים, יציאת מצרים, מכת בכורות, מלכות, קריעת ים סוף, וכן אדם שלא אמר 'אמת ואמונה' במעריב, לא יצא ידי חובת המצוה כתיקונה, ואדם שחייב להפסיק באמצע התפילה, יפסיק לאחר 'ויציב', ואחר כך יחזור וימשיך מ'ויציב' עד 'גאל ישראל', כדי לסמוך גאולה לתפילה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א