היום נלמד: זמן קריאת שמע של ערבית
יום חמישי כ"ח בסיון תשע"ז
מה דינו של מי שבֵּרך ברכות קריאת שמע לפני צאת הכוכבים?
מצות קריאת שמע של ערבית נאמרה בתורה בלשון: "ודברת בם... ובשכבך", כלומר, בזמן שכיבה, שהוא הלילה. ואמרו חכמינו ז"ל שהסימן לְבוֹא הלילה הוא 'צאת הכוכבים', דהיינו הֵראוּת שלושה כוכבים בינוניים שלעולם אינם נראים ביום. וכתבו ראשונים שמכיון שרוב האנשים אינם בקיאים במהות הכוכב הבינוני ובמידתו, יש להמתין עד להֵראוּת שלושה כוכבים קטנים. ומי שקרא קריאת שמע לפני זמן זה, חייב לשוב ולקוראה לאחר מכן. אולם, אם בֵּרך גם את ברכות קריאת שמע לפני זמן זה, לא ישוב ויברך. [שו"ע רלה, א, ומשנ"ב א, ו ו־ז; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 5]
המנהגים השונים בקשר לזמן קריאת שמע של ערבית?
מנהג רבים לקרוא קריאת שמע של ערבית עם ברכותיה החל מ־20 דקות לאחר שקיעת החמה, כיון שלדעתם זהו זמן הֵראוּת הכוכבים הקטנים (ראה לעיל). ויש שנוהגים להתפלל 30 דקות לאחר השקיעה. ויש המאחרים יותר, עד כ־45 דקות. ויש הנוהגים כדעת רבנו תם, שזמן 'צאת הכוכבים' הוא 72 דקות לאחר השקיעה; ונחלקו הפוסקים אם הפרש 72 הדקות קבוע לכל ימות השנה, או שהפרש זה מתייחס לימים בהם היום והלילה שוים, והוא משתנֶה במשך השנה בהתאם לאורך היום, או לאורך הַנֶשֶׁף (= זמן המעבר בין היום ללילה), המשתנים. [משנ"ב רלה, ד; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
האם ניתן לומר 'אשרי' לאחר תפילת מנחה?
מנהג ישראל מימות עולם לומר 'אשרי' לפני תפילת מנחה, כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ואם הגיע לבית הכנסת כאשר הציבור כבר נעמדים לתפילה – ידלג על אשרי, כדי להתחיל עם הציבור בשווה; ויש שכתב שיאמר לכל הפחות את הפסוק "פותח את ידך...". וכן אם חושש שאם יאמר אשרי לא יסיים את תפילתו לפני סוף הזמן, ידלג על אשרי. ומי שלא אמר אשרי לפני התפילה – רשאי לאומרו לאחריה, אך כ'קורא בתורה', ולא כמתפלל; ואם כבר הגיע הלילה – יש אומרים שעל פי הקבלה אין לאומרו. [שו"ע רלד, א; ביאורים ומוספים דרשו, 11 ו־13]