מנהג בני ספרד המקובל על רוב הפוסקים (פרט להגאון רבי ברוך טולדנו אב"ד מקנס זצ"ל): מברכים על המצה בשאר ימות השנה "בורא מיני מזונות", על פי ההגדרה השלישית בשולחן ערוך קס"ח ז: "ויש מפרשים, שהוא פת, בין מתובלת בין שאינה מתובלת, שעושים אותה כעכים יבשים וכוססין אותם" [הערת הרה"ג אופיר מלכה שליט"א: פשוט שאף בני ספרד, האוכלים את המצה לאחר שהושרתה במים או טוגנה בשמן, ונעשתה רכה – מברכים עליה "המוציא" ו"ברכת המזון", שכבר אינה יבשה ואינה נכססת בפה].
מנהג בני אשכנז המקובל על רוב הפוסקים (פרט להגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל): ברכתה של המצה אף בכל ימות השנה "המוציא" ו"ברכת המזון", שהרי אינה נאכלת לתענוג כשאר סוגי המאפה היבשים והנכססים (כמציות, קרקרים, "לחמית", "פתית", מקלות מלוחים, ביגאלאך וכדומה), אלא נאכלת למזון ולסעודה, והראייה שבימי הפסח ברכתה "המוציא" לכל הדעות.
שיטת הגר"ע יוסף זצ"ל כמובא בילקוט יוסף ח"ג עמ' רכו: "הספרדים ובני עדות המזרח נוהגים לברך על המצה לאחר הפסח "בורא מיני מזונות" ולאחריה "על המחיה, ויש למנהגם זה על מה לסמוך, וחסידים ואנשי מעשה (בני ספרד) נוהגים לאכול המצה בתוך סעודה של פת גמור (כך נהג הגר"ע יוסף זצ"ל בעצמו כל השנים) או ש"קובעים סעודה" על המצה, שהוא שיעור וכו' – 230 גרם, ואז מברכים על המצה המוציא וברכת המזון וצריכים ליטול ידיים כדין וכו'. והפוטרים הברכה הראשונה של המצה בטעימה מפת גמור, יברכו ברכה אחרונה "מעין שלש". ומי שאינו רגיל לאכול פת כלל מסיבות בריאותיות, יברך על המצה המוציא וברכת המזון כל ימות השנה.
ממתי משתנה הברכה על המצה לבני ספרד: לדעת הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל – משעה שהביאו הביתה לחם. לדעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל – למחרת מוצאי יו"ט אחרון (אור לציון ב, צו), ולדעת הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל, כל המצות שנקנו לפסח עד פסח שני (י"ד אייר) – ברכתם "המוציא"
לענין מצות מטוגנות ושרויות במים.
הערת הרה"ג אופיר מלכה שליט"א, אינה ברורה דיה, שכן גם כאשר מטגנים לחם (פחות משיעור) מברכים עליו מזונות ועל המחיה, וכל הטעם שכאשר יש שיעור בלחם מברכים "המוציא" משום שמעיקרא היתה לחם. ומכל שכן מצה שמעיקרא היתה ברכתה "מזונות" (כדין הסוברים דהיא פת הבאה בכסנין). וקשה לומר שטעמו משום דפנים חדשות באו לכאן.
[אגב אורח, יש עצה פשוטה שנראה כי ראוי שתוסיפו במאמר, שהחפץ להרטיב מצה, יעשה זאת במים רותחים ובפחות משיעור ובזה לכו"ע יברך מזונות, גם לאשכנזים.]
בברכה.