בשנת תשכ"ד ביקר בארץ ש"ב הרה"צ רבי יחיאל מנחם וינגר זצ"ל. נפגשנו בבני ברק בביתו של ידידי המנוח ר' ירחמיאל הנדלסמן ז"ל, באותה הזדמנות הוא סיפר לי סיפור מופלא על אתרוג בודד שקהילת אוסטרוב זכתה בסוכות ת"ש, שנת פרוץ המלחמה.
וכך הוא סיפר לי: המלחמה הנוראה שפרצה שבועיים לפני הימים הנוראים, גרמה לכך שיהודי אוסטרוב נשארו בלי ארבעת המינים ולא יכלו לקיים את מצות נטילת לולב, משום שלא היה בעיר אפילו סט אחד של הד' מינים.
צרות רבות נחתו על יהודי אוסטרוב, קרוב לחמש מאות יהודים נרצחו מיד בעת כניסתם של הגרמנים, והכתובת לכל הצרות היה רב העיר אבא זצ"ל, שסבל ביותר מנחת זרועם של הרוצחים הגרמנים. אך בנוסף לכל צרות הכלל והפרט התעצב אבא, שהנה מתקרב חג הסובות ובקהילה רבתית גדולה זו אין אף אתרוג אחד לברך עליו.
היה זה בין השמשות, יום יומיים לפני החג. אבא ישב בחדרו ומעיניו זלגו דמעות על חורבן קהילתו, והנה נפתחה הדלת ולחדר נכנס בשקט יהודי פשוט, חייט במקצועו. לאחר התלבטות מה פתח היהודי ואמר בהיסוס מה: "רבי, אינני יודע, אולי כבוד הרב יצחק מטיפשותי, אבל מאחר ובכל העיר אין אף אתרוג אחד, באתי לספר, כי לפני הרבה שנים שמעתי פעם שניתן לשמר אתרוג על ידי מריחה בשיכבה עבה של שעווה, והוא משתמר כאילו היה טרי. והנה, דווקא לפני שנה היינו שלושה בעלי בתים שותפים לאתרוג, והאתרוג נשאר אצלי. אינני יודע למה, אך משום מה עלה בדעתי הרעיון לעשות מבחן ולמרוח את האתרוג בשעווה, והנה האתרוג…" והיהודי הוציא בידים רועדות מתוך קופסה אתרוג יפה להפליא.
עיני אבא אורו, והוא התמלא שמחה. מהיכן שהוא גם מצאו גם לולב, אף שהיה יבש אך בדיעבד היה כשר. אחרי התאמצות נמצאו גם הדסים וערבות, וכך זכתה קהילת אוסטרוב מוכת הגורל לברך על אתרוג אחד בודד אך כשר.
כאשר מדובר היה בקיום מצוה, עבד המוח היהודי שעות נוספות… תחבולות רבות והמצאות של היהודים לא ידעו גבול. במחנה התופת שוואנינגן למשל, זכה ר' ראובן ישראל קוט מקוזמינקה ליחס מיוחד מצדו של מפקד המחנה, גרוס. הצורר הגרמני העניק לו זכויות מיוחדות כמו לחבוש כובע בתחומי המחנה וכדומה, וגם כינה אותו "הרר ראבינר" – אדוני הרב.
בעקבות מפקד המחנה הלך כל צוות השמירה, הוואכמאנים, גם הם כינו אותו "הרר ראבינר". אמנם הוא נאלץ לצאת לעבודה כמו כולנו, אך בתחומי המחנה היתה התחשבות מסויימת כלפיו. התירו לו דברים שלאחרים היו אסורים. למשל, לקראת סוכות חשק ר' ראובן ישראל לקיים את מצות ישיבת סוכה. מה עשה? נכנס לבודק'ה בה ישב דרך קבע אחד הוואכמאנים, הוריד את הגגון וסיכך עליה מלמעלה במעט ענפים טריים. הוא עשה זאת כביכול בדרך צחוק, והוואכמאן צחק על 'התעלול' של הראבינר, אך בינתיים קיים ר' ראובן ישראל ועוד כמה יהודים את מצות ישיבת סוכה בסוכה כשרה למהדרין…
(מהספר 'בקרובי אקדש')