מנחם מענדל ויזל
סיפר לי חבר, שכאשר בנו יצא בפעם הראשונה לטיול לצפון עם הת"ת, הוא לא הצליח לתפקד במשך יממה שלימה. כל רבע שעה ניגש לחלון לבדוק את האופק, אחת לעשרים דקות פתח את יומן השיחות בטלפון וסגר בחזרה. וכשהבן חזר בלילה שזוף ומאושר, וצעק "איזה כיף היה", חשב לעצמו: מי יודע כמה שערות הלבינו בזקן שלי מהטיול הזה…
אז אם אתם מזדהים אתו וגם אתם סובלים מהתסמונת הזו של חרדה מיותרת מטיולי הילדים בימי בין הזמנים, אתם מוזמנים לקרוא סיפור מדהים שסיפר המשפיע הדגול פמ"מ הגה"צ רבי אלימלך בידרמן בהקשר לפסוק בפרשתנו (דברים ז טו): "והסיר ה' ממך כל חולי וכו' – חולי זו הדאגה".
מעשה בבחור שהחל לסבול ל"ע מפחדים ודמיונות, וכידוע שסבל זה רב וקשה מנשוא. באותו הזמן היה ביתו של הרה"ק רבי יצחק מבוהוש זי"ע בבני ברק – תל תלפיות, בהיותו זקן האדמו"רים ורבים נהרו לקבל עצתו וברכתו. אף בחור זה החיש פעמיו לבית האדמו"ר מבוהוש, הרבי שמע והקשיב לקול בכיו, ונתן לו להריח טבק מקופסה שהיתה שמורה עמו כירושה מזקנו הרה"ק מרוז'ין זי"ע, ולאחר מכן אמר לו: "נו, אמור את הפזמון 'אמר ה' ליעקב – אל תירא עבדי יעקב' ארבעים לילות בטרם עלותך על יצועך, ותנצל" (סגולה זו אינה מובאת בספרי הסגולות, ומי יבוא בסוד שיח קדושים). וכן הווה, הבחור עשה כעצתו והבריא לחלוטין, עד שזכה להקים בית לתפארת בכרם בית ישראל.
עברו כמה שנים שבמהלכן כבר נסתלק השמימה האדמו"ר מבוהוש, ולאותו אברך, שכבר נולדו לו בינתיים שני בנים, שבו הפחדים ביתר שאת ועוז, והוא לא ידע את נפשו. ועתה גם תקפוהו בעיקר חרדות ופחדים לשלום ילדיו ומשפחתו.
באותם הימים נהרו הכל לעבר ביתו של זקן האדמו"רים (באותן שנים) מורי חמי זקני הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזוטשקא זי"ע. ויפן האברך אל ביתו של הרבי מזוטשקא וישטח לפניו את מעשה פחדיו וכו'. אמר לו הרבי, אף אני מטבעי דואג גדול הנני. ופעם אחת כשאחד מבניי לא שב הביתה בזמנו הרגיל, כמעט יצא לבי מדאגה, עד שהרגעתי את עצמי – 'וכי כשהבן בבית יש בידי לשמור עליו? הרי ממילא זקוק הנני לרחמי שמים ולשמירה עליונה, א"כ 'מה לי הכא ומה לי התם '… .
אך האברך, שחכם היה, אמר לרבי: "נאים הדברים למי שאמרם, אך נפשי לא מצאה בזה מנוח כלל"…
אמר לו הרבי באותו מטבע לשון: "נו, אמור את הפזמון 'אמר ה' ליעקב – אל תירא עבדי יעקב' ארבעים לילות בטרם עלותך על יצועך, ותנצל"…!
וכן הווה, שנתרפא לגמרי מפחדיו עד עצם היום הזה. ויהי לפלא בעיני השומעים, כי סגולה זו איננה מובאת בשום מקום, ושני האדמורי"ם נתנבאו בסגנון אחד.