היום נלמד: עמידה בפני ספר תורה ובשעת הקריאה
יום ראשון י"ח בתמוז תשע"ו
האם צריך לעמוד בפני ספר תורה פסול?
בעת שמוליכים ספר תורה צריך לעמוד מפניו עד שיניחוהו במקומו - בארון הקודש או על הבימה, או יֵשְׁבוּ עמו, או עד שיֵעלם מעיניו. ויש שכתב שחיוב זה הוא מדאורייתא. וספר תורה פסול - יש שכתב שאין חובה לעמוד מפניו, ויש שכתב שקדושתו כקדושת ספר כשר; ולמעשה נוהגים לעמוד מפניו. וכן נוהגים לעמוד בעת שהחזן עומד ומחזיק את ספר התורה בידיו - כגון באמירת 'א־ל מלא רחמים' ו'ברכת החודש' למנהג בני אשכנז - ובעת שארון הקודש פתוח. [סימן קמו, ס"ק יז ושעה"צ ס"ק יז; ביאורים ומוספים דרשו, 17, 18 ו־22]
מדוע נוהגים רבים לעמוד בשעת קריאת התורה ואחרים מקפידים דווקא לשבת?
מן הדין מותר לשבת בשעת קריאת התורה, וכן ראוי לעשות על פי הקבלה, ורק ה'בעל קורא', העולה לתורה והגבאי שליד הבימה, חייבים לעמוד. ויש שנוהגים לעמוד, בדומה למעמד הר סיני שבו עמדו בני ישראל. ומי שהעמידה מפריעה להאזנתו לקריאה, צריך לשבת. ובעת אמירת 'בָּרכו' ועניית 'ברוך ד' המבורך' צריך לעמוד, אך בעת שהעולה אומר את ברכות התורה אין צורך לעמוד. והנמצא במקום שכולם יושבים - נחלקו הפוסקים אם רשאי לעמוד. [סימן קמו, סעיף ד, ס"ק יז-יט ושעה"צ ס"ק כ; ביאורים ומוספים דרשו, 15 ו־28]
במה צריך להזהר כשחוגרים את האבנט לספר התורה?
אסור לנגוע ישירות ביריעות ספר התורה, משום כבוד הספר; ובמקרה שמוכרח לנגוע בהן, ואינו יכול לחצוץ בטלית או בבגד, ולא לעטות כפפות על ידיו - אין איסור בדבר, אך ראוי שיטול את ידיו תחילה. כמו כן, למנהג בני אשכנז שחוגרים את הספר באבנט, יש להזהר בעת חגירת האבנט שלא לנגוע ביריעות, אך אם לא ניתן לחוגרו ללא נגיעה ביריעות, אין איסור בדבר. ויש שהחמירו שלא לנגוע ישירות גם בעמודי ספר התורה (המכונים 'עצי חיים'), אך להלכה הדבר מותר. [סימן קמז, סעיף א וס"ק א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1, 2 ו־4]