היום נעסוק בנושא: 'משיב הרוח' ו'מוריד הטל'
יום חמישי כ"ח באדר ב' תשע"ו
האם צריך לומר הגֶּשֶם בסֶגול, או הגָּשֶם בקמץ?
חכמינו ז"ל תיקנו לומר בתפילת 'שמונה עשרה' בחורף 'משיב הרוח ומוריד הגשם', ומקום האמירה הוא בברכת 'מחיה המתים', כיון שהגשם מביא 'חיים' לעולם. ומנהג הספרדים לומר בקיץ 'מוריד הטל', וכן מנהג האשכנזים בארץ ישראל. בנוגע לניקוד המילה 'הגשם' קיימת מחלוקת, האם הגֶּשֶם, בסֶגול - כמנהג הספרדים והתימנים, וכמופיע בכל סידורי אשכנז העתיקים - או הגָּשֶם, בקָמץ. ויש אומרים שמחלוקת זו קיימת גם בנוגע למילה 'הטל': האם הטַּל בפתח, או הטָּל בקמץ. [סימן קיד, סעיף א וס"ק א; ביאורים ומוספים דרשו, 3 ו־5]
מה העניין ההלכתי באמירת 'תפילת טל' לפני תפילת מוסף?
בתפילת מוסף של 'שמיני עצרת' מתחילים לומר 'משיב הרוח ומוריד הגשם', ובמוסף של היום הראשון של פסח מפסיקים. וחובה להכריז על השינוי לפני התפילה; ואם לא הכריזו - וכן במוסף של פסח במקומות שבהם אין אומרים 'מוריד הטל' - אין לשַׁנות בתפילת הלחש של מוסף, אלא החזן ישַׁנה בחזרת הש"ץ, והציבור ישַׁנֶה במנחה. ויש אומרים שהפיוטים 'תפילת גשם' ו'תפילת טל', או 'תיקון הגשם' ו'תיקון הטל' - הנאמרים ברוב המקומות לפני מוסף - נחשבים כהכרזה. [סימן קיד, סעיף א-ב, ס"ק ג-ד, וביה"ל ד"ה אסור; ביאורים ומוספים דרשו, 4; וראה שם, 8]
מתי אסור להתפלל 'שמונה עשרה' לכיוון בית המקדש?
הנמצא במקום שיש בו צורת 'שתי וערב', או כל ציור ותמונה המשויָכים לעבודה זרה, או שעוברים בו אנשים שעל בגדיהם יש צורת 'שתי וערב' - אסור להתפלל 'שמונה עשרה' מולם, כיון שבעת הכריעה בתפילה יֵראה כמשתחווה לעבודה זרה, חלילה. וזאת אף אם הציור והתמונה מכוסים בזכוכית, או שיש בהם פריטים אחרים שאין להם קשר לעבודה זרה. ואם הקיר הפונה לכיוון ירושלים ובית המקדש מלא בתמונות כאלה - יש להתפלל לכיוון אחֵר. [סימן קיג, סעיף ח וס"ק טו; ביאורים ומוספים דרשו, 17-18]