היום נלמד: המתנה בין חלב לבשר
יום שלישי י"א בשבט תשע"ז
האם מותר לשתות חלב ולאכול בשר באותה סעודה?
לאחר אכילת מאכלי חלב, ניתן לאכול בשר לאלתר, ואף באותה סעודה, אך צריך 'קינוח' ו'הדחה' ביניהם, דהיינו ניקוי הפה על ידי אכילת מאכל 'פרווה', ושטיפתו על ידי שתיית משקה 'פרווה'. ויש שנוהגים להמתין חצי שעה בין הבשר לחלב, אך אף למנהג זה ניתן לאכול מאכל בשרי באותה סעודה שבה נאכל המאכל החלבי. וכל זאת בחלב ובמוצרי חלב רכים, אך לאחר אכילת גבינה קשה - מנהג בני אשכנז ורבים מבני ספרד להמתין שש שעות לפני אכילת בשר, ואף בשר עוף. [משנ"ב ט; ביאורים ומוספים דרשו, 12 ו־15]
האם צריך להמתין שש שעות בין גבינה צהובה לבשר?
כאמור, מנהג בני אשכנז להמתין שש שעות בין אכילת גבינה קשה לאכילת בשר. והגבינה הצהובה שבזמננו - יש אומרים שדינה כגבינה קשה; ויש מהם שהחמיר אף כשהגבינה נמסה. ויש שהקל רק בגבינה רכה, והחמיר בכל הגבינות הקשות, אף כאלו שאינן קשות לחלוטין כגבינה צהובה. ויש שהקלו אף בגבינה צהובה, מכיון שאין תהליך הייצור שלה שווה לתהליך הייצור של גבינה קשה שבהּ עסקו הפוסקים; ויש שהחמיר רק בגבינה שנוצרו בה נקבים מחמת יושנהּ. [ביאורים ומוספים דרשו, 14]
כיצד יתכן ששלושה האוכלים סביב שולחן אחד אינם מצטרפים ל'זימון'?
הצירוף ל'זימון' אינו אפשרי אלא כשכל האוכלים יכולים להתחבר יחד באכילתם לאכול לחם אחד, שאז נחשבת הנאתם כהנאה אחת לברך עליה יחד. ולפיכך, כאשר כל אחד מהם אוכל לחם שהאחר אינו יכול לאכול ממנו מסיבה הלכתית, כגון ששנים אוכלים בשר ביחד עם הלחם, ואחד אוכל מאכלי חלב יחד עם הלחם, והוא מהנוהגים להמתין חצי שעה עד לאכילת בשר (ראה לעיל), כך שאין לחם אחד ששלושתם יכולים לאכול ממנו - אינם מצטרפים לזימון. [משנ"ב ט; ביאורים ומוספים דרשו, 9 ו־12, וראה עוד שם]