השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
יש לו יין לבן ויין אדום, על איזה מהם עדיף לקדש?
האם אפשר לקדש על יין חזק? ומה הדין ביין מבושל או יין שיש בו דבש? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"ב סעיף ד' – ח' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
שיטת השו"ע, שאפשר לקדש ולברך בפה"ג גם על יין לבן, הרמב"ן חולק, וסובר שרק יין אדום נחשב יין, ויין לבן א"א לקדש עליו ולא לברך עליו בפה"ג, ולהבדיל עליו מותר, כיוון שאפשר להבדיל גם על חמר מדינה דהיינו, כל משקה שמנהג המדינה לשתותו, וממילא אם מנהג המדינה לשתות יין לבן, מבדילים עליו.
במשנה ברורה מביא, שלכ"ע מצוה לחזר אחר יין אדום, אבל אם אין לו יין אדום, או שאינו משובח, דעת השו"ע, שמותר לכתחילה לקדש על יין לבן, אבל גם הוא מודה שמצווה מן המובחר לקדש על יין אדום.
יין חי שאינו מזוג, דהיינו שהוא חזק מאוד, אמנם הוא פחות ראוי לשתיה, אבל אפשר לקדש עליו, ומ"מ יותר טוב למוזגו כראוי, שלא יוסיף עליו יותר מדאי מים, והיינות שלנו יותר טובים בלי מזיגה.
יין צימוקים מקדשים עליו, במשנה ברורה כתב, שכל יין אפשר לשפוך בו עד ו' חלקין מים כנגד היין ועדיין ישאר עליו שם של יין, ולעניין צימוקים, נחלקו האם דינם כיין שאפשר למזוג עד ו' חלקים, או שהם יותר טובים ואפשר למזוג יותר משיעור זה.
שמרי יין או חרצנים שנתן עליהם מים, ראוי לברך עליהם בפה"ג ומקדשים עליהם.
מקדשים על יין מבושל או על יין שיש בו דבש, וי"א שאין מקדשים עליהם, והמחלוקת היא האם נשתנה למעליותא או לגריעותא, ויש כאן נושא נוסף שלא מוזכר במשנה ברורה, האם צריך יין שכשר לנסך ממנו ע"ג המזבח, והרי יין מבושל או שיש בו דבש, פסול לגבי המזבח, ולכן הפוסלים סוברים שהיין צריך להיות יין שראוי לנסכו ע"ג המזבח, אבל המנהג לקדש על יין מבשל או שיש בו דבש, ואפילו שיש לו יין אחר, בכ"א היין שיש בו דבש או המבושל, הוא משובח יותר.