נטילת ידים בנוזלים שונים
- * יש אומרים ש'מֵי פֵּירוֹת', דהיינו מיצי פירות, כשֵׁרים לנטילת ידים. ואין להקל בכך אלא בשעת הדחק, ויש ליטול ללא ברכה, וכשיתאפשר – יש לשוב וליטול במים, ללא ברכה.
- * יש מהראשונים שסוברים שבשעת הדחק ניתן ליטול ידים ביין, ומהם שסוברים שניתן להקל רק ביין לבן, הדומה למים, ולא ביין אדום, אולם למעשה, אין להקל כדעה זו כלל.
שיעור 'רביעית' לנטילת ידים
- לנטילת ידים נדרשת כמות של רביעית (86.4-150 מ"ל, לשיטות השונות) מים. וכתבו ראשונים שהטעם לכך הוא מפני ששיערו חכמים כי כמות זו מכסה את מקום הנטילה ביד כנדרש.
- רביעית המים הנדרשת לנטילת ידים, צריכה להיות מכונסת כולה בכלי אחד, ואם היא מחולקת לשני כלים ויותר – אף אם שפך את כולה בבת אחת על היד, אין זו נטילה.
- במשנה במסכת 'ידים' נאמר, ששני בני אדם יכולים ליטול את ידיהם מרביעית אחת של מים. ונחלקו הראשונים: יש אומרים שלא מדובר על עיקרהּ של נטילת הידים, אלא על שפיכת 'מים שניים' להעברת המים הראשונים, אולם, לדעת רוב הראשונים, שני בני אדם יכולים ליטול את ידיהם מרביעית אחת, אלא שנחלקו בנוגע לאופן בו ניתן לעשות זאת.
- לדעת ראשונים רבים, בנטילת ידים לסעודה אין צורך לשפוך את המים אלא על האצבעות, עד לנקודת חיבורן לכף היד. ולדעת רבים אחרים, מקום הנטילה הוא עד נקודת חיבור כף היד לזרוע. וכן המנהג.
חציצה בטבילה ובנטילת ידים
- בטבילת אדם במקוה, צריך שלא יהיה דבר חוצץ ומבדיל בינו לבין המים, דהיינו דבר המכסה את רוב הגוף, או דבר שמכסה רק את מיעוט הגוף אך מקפידים להסירו.
- בנטילת ידים לסעודה, יש את אותם דיני חציצה שבטבילת הגוף, דהיינו: דבר המכסה את רוב מקום הנטילה שביד, או דבר שמקפידים להסירו, אף אם מכסה רק את מיעוט מקום הנטילה – חוצץ, וצריך להסירו לפני הנטילה.
- הפוסקים כתבו דוגמאות לדברים שהדרך להקפיד להסירם, וחוצצים בנטילת ידים לסעודה: שאריות בצק וחומרים דביקים נוספים, קוץ שלא נתחב לעומק ולא התכסה בעור, ועוד.
- דבר שהדרך להקפיד להסירו, נחשב כחציצה בנטילת ידים לסעודה. ומי שידיו התלכלכו בדבר החוצץ, וניקה אותן היטב במים ובסבון, ונותר על היד רושם של צבע, ללא ממשות, אין זו חציצה.
- דבר שהדרך להסירו בהזדמנויות שונות, כגון טבעת שמסירים אותה בעת לישת בצק, נחשב כחציצה, למרות שבדרך כלל הוא נמצא על היד.
ספקא דרבנן לקולא
- ספקא דרבנן – לקולא. אולם, לכתחילה, אם קל להחמיר – יש להחמיר. ויש אומרים שאף בדיעבד, כגון שספק אם קִיים מצוה דרבנן, אם קל להחמיר, יש להחמיר; וכך יש לנהוג.
- לפי האמור, אם יש ספק בקשר לכשרות המים או הכלי לנטילת ידים לסעודה, שהיא מצוה דרבנן, ויש מים אחרים או כלי אחר זמינים לנטילה – אין ליטול במים ובכלי המוטלים בספק.
- כאשר יש ספק בנוגע לקיום מצוה דרבנן, וניתן לבררו, אין זה נחשב כספק אלא בדיעבד, כשכבר עשה את מעשה המצוה באופן שיש בו ספק.