כיצד מזבלים שדה בהיתר בחול המועד? │ באיזה אופן מותר ליהודי לסייע לגוי במלאכתו? │ וכיצד יתכן שמותר ליהודי לבצור את כרמו בחול המועד בגלל שגם גוי בוצר את כרמו באותו זמן? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקל"ז סעיפים י"ד – ט"ז]
זיבול שדה על ידי בהמות
אסור להכניס בחול המועד בהמות לשדה לצורך זיבול השדה, והטעם לכך הוא, מכיוון שיש בזה משום תולדה של חורש, שמייפה את הקרקע לזרוע בה, ועל ידי שהוא מכניס את הבהמות לזבל, זה נראה כמו שהוא בעצמו מזבל את השדה, ואם הגוי הכניס את הבהמות לשדה מעצמו, מותר אפילו בשבת, ואפילו אם היהודי מחזיק לו טובה על כך, ואין בזה בעיה משום שבות דאמירה לעכו"ם, אבל כל זה בתנאי שלא יתן לו שכר בשבת ואפילו לא שכר מזונו, אבל כאשר מדובר ביום טוב, יכול היהודי לתת לגוי שכר מזונו לאחר יום טוב, וכן יכול לתת לגוי מזונות ממש ביום טוב עצמו, ואסור לתת לגוי שכר אחר על מה שהוא מכניס את הבהמות לזבל ביום טוב, ולעניין חול המועד, הדין בזה הוא יותר קל, ואפילו אם נותן לו שכר אחר, מותר, אבל שלא ישכיר אותו, ומבאר המשנה ברורה, שהיהודי לא יאמר לגוי שיעשה את המלאכה והוא יתן לו שכר לאחר המועד, וכל מה שאסור ליהודי לעשות, אסור לו גם לומר לגוי שיעשה.
סיוע לגוי בעבודתו במועד
אסור ליהודי למסור לגוי שומר לנער את הצאן דהיינו להוליך את הבהמות ממקום למקום כדי שהגללים יתנערו, ואם הגוי היה שכיר שבת או שכיר חודש או שכיר שנה מותר לסייע לו בחול המועד, וכן למסור לו שומר לנער את הצאן, ולשכור לו שומר במועד אסור, אבל בשבת ויום טוב, אסור למסור לו שומר בשבת ויום טוב, ואפילו אם הוא היה שכיר שבת או שכיר חודש אסור לסייע לו בשבת ויום טוב.
קצירת שדה
אסור לקצור שדה בחול המועד באופן שלא יגרם הפסד אם זה ישאר כך עד לאחר המועד, אבל אם יגרם הפסד, מותר לקצור אותה, ומסתבר שמותר לקצור אותה בחול המועד אפילו בהפסד בחלק מהשדה, ואם אין לו מה לאכול, אף על פי שהוא יכול להשיג בשוק מה לאכול, בכל זאת מותר לו לעשות את כל המלאכות, דהיינו, לקצור, לעמר, לדוש, לזרות, ולברור כדרכו, ובלבד שלא ידוש על ידי פרות, או שאר בעלי חיים, וכל זה רק אם הוא צריך לדוש לעצמו, אבל לצורך רבים, מותר לדוש אפילו על ידי פרות.
בצירת כרם כדי למנוע הפסד
מי שיש לו כרם בכרם של גוי, והגוי בוצר את הכרם שלו עצמו בחול המועד, ואם היהודי לא יבצור את הכרם שלו יחד עם הגוי בחול המועד, היהודי יפסיד (ואולי ההפסד הוא כיוון שאם שוכרים את הפועלים ביחד, זה יוצא יותר זול) יכול היהודי לבצור את הכרם, ולדרוך את הענבים ליין, ולעשות את החביות וכל צרכי היין ללא שינוי, רק שלא יכוון לעשות את מלאכתו במועד, ומותר לפועלים יהודים לקחת שכר על כך אפילו שיש להם מה לאכול, ואצלם זה לא דבר האבד, משום שהם עושים את זה לצורך יהודי, שאצלו זה דבר האבד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א