יום חמישי כ"א באדר תשע"ח
האם מותר לפזר בשבת 'טלק' על בגד שהוכתם בשומן?
ה'מלבן' את הצמר, הוא אחד מל"ט 'אבות' מלאכות האסורות בשבת. הליבון הוא ניקוי הצמר הגולמי מהלכלוך שדבק בו לפני גזיזתו.
'תולדה' של אב מלאכה זה, היא כיבוס בגדים, הכוללת את מגוון הפעולות הכרוכות בכביסה: כיבוס כל הבגד כרגיל, או ניקוי מקומי להסרת כתם, השריית הבגד במים, או הרטבתו, וכן סחיטת בגד ממים הבלועים בו.
ופעמים שגם בהנחת בגד רטוב בשמש, או בסמוך למקור חוֹם, יש איסור מלבן, (ופעמים שיש בכך גם איסור 'בישול' בשל אידוי המים); והדבר תלוי במידת החום ובסוג הבגד.
ובגד שהתכלכך בשומן, אסור לפזר עליו אבקת 'טלק' כדי לספוג את השומן; ויש שהסתפק אם הדבר אסור מדאורייתא או מדרבנן.
[שו"ע שב, ט, משנ"ב לט, ביה"ל ד"ה מותר; ביאורים ומוספים דרשו, 41, 42 ו־44]
מדוע אין איסור להשרות בגדי עור במים בשבת?
איסור כיבוס בגדים האמור לעיל, כולל אף בגדים העשויים מעור רך. ועור קשה – נחלקו הפוסקים אם יש בו איסור כיבוס מדרבנן, ויש אומרים שסוברים שאיסור כיבוסו הוא מדאורייתא; ואין להקל בדבר.
ברם, יש הבדל בין בגדי עור לבגדי בַּד – שבבגדי עור אין איסור להשרותם במים או להרטיבם, ואף כשיש עליהם לכלוך ממשי; וטעם הדבר, מפני שהמים אינם נספגים בעור במידה שבה הם נספגים בבַּד, ולכן פעולות אלו אינן מכבסות את העור.
וכמו כן, עור הספוג במים, אין איסור מדאורייתא לסוחטו, אך הדבר אסור מדרבנן. ובגד עור התפור בחוטים שיש בהם איסור כיבוס, אסור להשרותו במים או להרטיבו. וכן אסור להשרות בגד עור בחומר ניקוי.
[שו"ע שב, ט, משנ"ב לט-מב, וביה"ל ד"ה אבל, ד"ה זה, וד"ה אסור; ביאורים ומוספים דרשו, 45-46]
האם יש איסור לכבס בגדי ניילון בשבת?
בגד העשוי מקשה אחת פלסטיק, ניילון, או חומר סינתטי אחר, שהמים אינם חודרים לתוכו – דעת פוסקים רבים שעל אף שיתכן כי מעיקר הדין אין בו איסור כיבוס אף מדרבנן, יש לנהוג בו כדין בגדי עור, האמוּר לעיל, דהיינו שאסור לכבסו ולסוחטו, ומותר להרטיבו או להשרותו במים, אך לא בחומר ניקוי. ויש שהורה כי אין בו איסור כיבוס כלל.
ובגד הארוג מחוטים סינתטיים - דעת פוסקים רבים שדינו כדין בגדי בַּד, דהיינו שאסור להרטיבו או להשרותו במים.
וכלי עץ, הגם שהם נרטבים במים וסופגים מים, לכל הדעות אין בהם איסור כיבוס. וכן בגד העשוי מנייר (כפי שמצוי בתחפושות לפורים) - אין בו איסור כיבוס כלל, כיון שהוא מתקלקל על ידי המים.
[משנ"ב שב, מא; ביאורים ומוספים דרשו, 47]