היום נמשיך לעסוק בנושא: 'והיה מחניך קדוש'
יום חמישי י"ח בשבט תשע"ו
באיזה חדר בבית המרחץ אסור לעסוק בדברי קדושה?
בחדר ההלבשה שבבית המרחץ, שחלק מהעומדים בו לבושים וחלקם בלתי לבושים - אסור לומר דברי קדושה: ברכות, תפילה ודברי תורה, אך מותר להרהר בהם; ונחלקו הפוסקים אם האיסור קיים אף בשעה שהמקום נקי וכל העומדים בו לבושים. ובחֲדר הרחיצה, שכל העומדים בו - או רובָּם - אינם לבושים, אסור גם להרהר בדברי קדושה, ואף כשהוא נקי ואין בו אדם בלתי לבוש. ואם קיים בבית המרחץ חדר חיצוני שכל העומדים בו לבושים ומשלימים בו את הלבישה - מותר אף לומר בו דברי קדושה. [סעיף א, ס"ק ג-ד, וביה"ל ד"ה ובישן וד"ה ובפנימי]
האם מותר לעסוק בדברי קדושה בחדר האמבטיה?
חֲדר רחיצה שדרכו להיות נקי אף בשעת הרחיצה, ואין בו הבל רב וזוהמה רבה, כמו חדרי האמבטיה בבתים רבים - מותר להרהר בו בדברי קדושה, ואף בשעת הרחיצה, כיון שאין איסור להרהר בדברי תורה בשעה שהגוף בלתי מכוסה. ונחלקו הפוסקים אם מותר לומר בו דברי קדושה בשעה שהגוף מכוסה כנדרש. ויש שכתב כי אם החדר מיועד לשימוש נוסף מלבד הרחיצה - כגון כביסה - אין רוח רעה שורה בו, ומותר לכתחילה ליטול בו ידים ולנגב ולברך בחוץ; ויש שנראה מדבריו שהדבר מותר רק בשעת הדחק. [ס"ק ד, ה ו־ז; ביאורים ומוספים דרשו, 6, 7 ו־17]
את מי ראוי שלא לברך לשלום?
המילה 'שלום' היא אחד משמותיו של ה' (ראה ספר שופטים פרק ו, פסוק כד); ולכן אסור להזכירה ב'בית הכסא', בחדר הרחיצה שבבית המרחץ, ובכל מקום או מצב שאסור לומר בו דברי קדושה. וכן אסור להזכירה בראש מגולה, ויש שכתבו כי ראוי שלא לומר שלום לאדם שראשו מגולה כאשר מסתבר שישיב באמירת שלום. ובאופן שאסור לומר שלום, ראוי אף שלא לקרוא לאדם ששמו 'שלום' בשמו. וכן במכתבי חולין העשויים להזרק לאשפה, אין לכתוב את המילה שלום בשלֵמותה; אולם מותר למוחקה ואין בכך איסור 'מחיקת השֵׁם'. [סעיף א וס"ק ו; ביאורים ומוספים דרשו, 9-10]