יום שלישי י"ט בכסלו תשע"ט
האם מותר לטפס בשבת על סולם הנשען על גבי עץ?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל אסרו להשתמש בשבת באילן, ואיסור זה הוא אף אם אינו מניע את האילן או את ענפיו; אבל נגיעה באילן מותרת, אם אינו מניע בכך את האילן או את ענפיו. והישענות על האילן – כאשר אינה מניעה את האילן – מותרת רק באופן שאין האדם נשען עליו בכל כוחו, שאז אין הישענותו נחשבת כשימוש באילן; אבל הישענות בכל כוחו – אסורה.
וכן אסרו חכמים להשתמש ב'צדדי אילן', דהיינו בדברים הנטפלים לאילן. ולדוגמה: אסור לתלות בגד על גבי מסמר הנעוץ באילן, או על גבי חבל הקשור באילן; וכן אסור להוריד בגד מעל גבי המסמר או החבל. וכמו כן, סולם הנשען על גבי אילן, למרות שהשליבות אינן נוגעות באילן, אסור לעלות עליו, כיון שכל הסולם נדון ככלי אחד, ונחשב כצדדי האילן.
[שו"ע שלו, יג, משנ"ב נט, ס ו־סג, וביה"ל ד"ה ומותר; ביאורים ומוספים דרשו, 51]
האם מותר להסיט בשבת חבל כביסה שהגלגלת שלו מחוברת לעץ?
בהמשך לאמוּר: מותר להשתמש בשבת ב'צידי צדדים' של האילן, דהיינו בדברים שאינם נטפלים לאילן עצמו, אלא ל'צדדי האילן'. ולכן, לדוגמה: חבל שאינו קשור ישירות לאילן, אלא לוָו הנעוץ באילן, מותר לתלות עליו בגדים, או להסירם ממנו.
וחבל כביסה המורכב על גבי גלגלת – אם הגלגלת עצמה אינה מחוברת לאילן ישירות, אלא תלויה עליו באמצעות חוט ברזל וכדומה, מותר להסיט את החבל בשבת; אך אם הגלגלת מחוברת ישירות לאילן, היא נחשבת כ'צדדי האילן', וממילא אסור להסיט את החבל, כיון שבכך מזיז את הגלגלת ומשתמש בצדדי האילן.
והיתר השימוש בצידי צדדיו של האילן, הוא רק במידה שהאילן וענפיו אינם מתנועעים כלל בעת השימוש בצידי הצדדים, אך אם הם מתנועעים – נחשב הדבר כשימוש באילן עצמו, ואסור.
[שו"ע שלו, יג, ומשנ"ב סב-סג; ביאורים ומוספים דרשו, 50]
איזה איסור יש בתלישת עשבים יבשים בשבת?
עץ שיבש לחלוטין באופן שגזעו לא יתחלף עוד, וגם ענפיו ופירותיו יבשו לחלוטין – על פי הכרעת השולחן ערוך יש בו איסור מלאכת 'קוצר', ואסור מדאורייתא לתלוש ממנו ענפים, או לכרות את גזעו, בשבת. ואם יבשו גם שורשי האילן – יש אומרים שאין איסור דאורייתא בתלישה ממנו, ויש שפקפק בדבר.
ועשבים שיבשו, אין איסור דאורייתא בתלישתם, אבל אסור מדרבנן לתולשם, משום שהדבר נראה כתלישה האסורה; ועשבים הנמצאים בשדה או בגינה השייכים לאדם זה שתולשם – יש איסור דאורייתא בתלישתם, כיון שניכוש עשבים אלו מכשיר את הקרקע לזריעה, והוא 'תולדה' של מלאכת 'חורש'; ואף שאין כוונתו לכך, 'פסיק רישא' הוא, וכיון שהמקום שייך לו, ועומד לזריעה, הרי זה 'פסיק רישא דניחא ליה', האסור מדאורייתא.
[שו"ע שלו, יב, משנ"ב נו-נז, וביה"ל ד"ה חייב; ביאורים ומוספים דרשו, 49]