יום שני ד' באלול תש"פ
האם מותר 'לטלטל' ביום טוב צרור מפתחות שחלקו אינו נצרך ליום טוב?
מלאכת 'הוצאה' – העברה מרשות הרבים לרשות היחיד, ולהיפך, ו'טלטול' ברשות הרבים – מותרת ביום טוב אף שלא לצורך 'אוכל נפש', אבל שלא לצורך יום טוב כלל, אסורה. ומותר להוציא לרשות הרבים חבילת נייר 'טישו', חפיסת גפרורים, וכיוצא בהן, אף במקרה שלא יזדקקו ביום טוב אלא לחלקן.
ויש אומרים שדווקא באופן זה מותר, משום שאין הבדל בין הניירות, או הגפרורים, וכולם ראויים לשימוש הנצרך ביום טוב; אבל צרור מפתחות שחלקם אינו נצרך לשימוש ביום טוב, אסור להוציא את כולו לרשות הרבים, משום שבמפתחות שאינם נצרכים לו, בוודאי לא ישתמש ביום טוב, ונמצא שבהוצאת הצרור נעשית מלאכת הוצאה שבוודאי אין בה צורך ביום טוב; ויש שמתירים אף באופן זה.
[ביאורים ומוספים דרשו תקו, 31]
האם מותר לאפות ביום טוב חלות כוסמין כשיש בבית חלות רגילות?
מי שיש ברשותו חלות ליום טוב, ומעונין בפת חמה – רשאי לאפות חלות נוספות ביום טוב. וכמו כן, אף מי שיש ברשותו חלות טריות – אם הוא מעונין בחלות ממין אחר של דגן, וכגון שיש ברשותו חלות רגילות, העשויות מחיטה, והוא מעונין בחלות כוסמין או שיפון – מותר לו לאפות חלות ממין זה; וזאת, אף אם החלות שברשותו טעימות יותר, ויפות יותר, מהחלות שהוא מעונין לאפות.
וכמו כן, מותר ללוש ביום טוב חלות מהירות הכנה, ואין לחשוש שמתוך קלוּת ההכנה יטעו ויכינו יותר מן הנצרך ליום טוב. וכן להיפך – מותר להכין חלות הקשות להכנה, וכגון חלות קטנות העשויות בצורה מיוחדת, אשר נדרשת עבודה רבה בהכנת כל אחת מהן בפני עצמה, ויצירת צורתהּ; למרות שדבר זה גורם לריבוי עשיית מלאכה, ולריבוי הטירחה.
[שו"ע תקו, ה ו־ז, משנ"ב לב, לה ו־לו, ושעה"צ נ]
האם מותר לאכול מבשר בהמה לפני נתינת הזרוע והלחיים והקיבה לכהן?
נאמר בתורה: "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים... מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח... וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה". דהיינו, השוחט בהמה טהורה (בארץ ישראל, והיו שהידרו לעשות זאת גם בחוץ לארץ), צריך לתת לכהן את הזרוע, שהיא הרגל הקדמית הימנית, הלחיים, והקיבה. ומצוה לתיתן לכהן מיד לאחר השחיטה, אבל הבהמה מותרת באכילה גם לפני נתינתן.
ובניגוד להפרשת תרומות ומעשרות, האסורה בשבת וביום טוב, אם משום שהיא 'מתקנת' את ה'טבל' ומתירה אותו באכילה, ואם משום שהיא דומה להקדשת 'הֶקדש', האסורה בשבת; הפרשת הזרוע, הלחיים והקיבה, מותרת ביום טוב, משום שאינה מתירה את הבשר באכילה, כנ"ל, וכמו כן, חלקי ההפרשה ידועים וברורים מראש, ואין בהפרשתם אלא מעשה הפרדה בעלמא.
[שו"ע תקו, ט, ומשנ"ב מב; שו"ע יו"ד סא, ה (ו־כא; שו"ת חת"ס יו"ד שא)]