יום ראשון כ"ו בשבט תשע"ח
האם ישנם תכשיטים שמותר לענוד בשבת ברשות הרבים?
כפי שלמדנו, אין איסור 'הוצאה' בשבת בלבישת בגד ובענידת תכשיט; אולם, בבגדים מסוימים ובתכשיטי אשה, גזרו חכמינו ז"ל שלא להוציאם לרשות הרבים, מחששות שונים. והחשש בתכשיטי אשה הוא – שתסירֵם כדי להראותם לחברתה, ומבלי משים תטלטלֵם ארבע אמות ברשות הרבים. ונחלקו הפוסקים אם חשש זה קיים גם באיש, כלומר, שיסיר את תכשיטיו כדי להראותם לאחרים.
ואף לדעת המתירים, רצוי לאיש להחמיר. וכמו כן, אף לדעתם – בתכשיט המשמש הן לאיש והן לאשה, אסור לאיש לעונדו ברשות הרבים, כיון שלא חילקו חכמים בתקנתם שלא לענוד תכשיטי אשה ברשות הרבים. וראה שולחן ערוך סימן שג סעיף יח.
[שו"ע שא, ט, משנ"ב לו-לח, ושעה"צ לג; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 28, וצ"ע]
הקושר חפץ לרגליו ויוצא לרשות הרבים – האם עובר באיסור 'הוצאה'?
מלאכת 'הוצאה' אסורה בשבת מן התורה רק כשנושאים חפץ בדרך שרגילים לשאתו בימות החול, ובלשון חכמינו ז"ל והפוסקים – 'דרך הוצאה'. ונשיאת חפץ שלא כדרך הוצאה, אסורה מדרבנן.
וחפץ אשר במקום מסוים רגילים לשאתו כשהוא, לדוגמה, קשור אל הרגליים, אך בשאר המקומות אין רגילים לשאתו בצורה זו – אם מדובר במקום קטן, אין מנהג המקום מחשיב את צורת הנשיאה לדרך הוצאה; אך אם מדובר במקום גדול, כגון מדינה שלֵמה, אזי במקום זה נחשבת צורת נשיאה זו לדרך הוצאה.
ונשיאת חפץ בידיים, נחשבת תמיד לדרך הוצאה, ואסורה מן התורה, ואף אם מדובר בבגד, שאילו לבשוהו כדרכו אין בו איסור הוצאה כלל.
[שו"ע שא, ח, משנ"ב לא ו־לג; ביאורים ומוספים דרשו, 26; וראה שם עוד]
האם מותר להחזיק בבית טבעת עם חותָם?
בעבר היה נהוג לחתום מסמכים שונים בחותָם שעל גבי טבעת, אשר הורכב מצורה מסוימת, המיוחדת לחותֵם, והחותמת היתה עשויה מחומר גמיש, כגון שעווה, שקיבל את צורתו מהחותם. החותָם היה עשוי באחת משתי צורות – האחת, צורה בולטת, שיצרה בחותמת צורה שוקעת, והשניה, צורה שוקעת, שיצרה בחומת צורה בולטת.
והיות כי אסור מדאורייתא לאדם ליצור או להחזיק ברשותו צורות מסויָמות, כגון צורת אדם (ראה שו"ע יו"ד קמא) – אסור לייצר או להחזיק ברשותו חותָם בעל צורה בולטת של אחת מצורות אלה, וכן אסור לחתום בחותם בעל צורה שוקעת, כיון שבחותמת נוצרת צורה בולטת.
[שו"ע שא, י, משנ"ב לט-מ, וביה"ל לד; וראה ט"ז יו"ד קמא, יב]