יום שני כ"א בטבת תשע"ח
מי שאין ברשותו יין וחלות – האם רשאי לאכול ללא קידוש?
חכמינו ז"ל אסרו לאכול בליל שבת וביום השבת לפני קידוש. אך מי שאין ברשותו יין, ולא 'חֲמַר מדינה' (ראה שו"ע ערב, ט, ומשנ"ב רצו, י), ואף לא כזית פת, לקדש עליהם: בליל שבת – אם יודע שעד חצות הלילה יוכל להשיג יין או דבר אחר שניתן לקדש עליו, ימתין; אך אם יודע שלא יוכל להשיגם לפני חצות, או שהוא אדם חלש – רשאי לאכול ללא קידוש. ואם בהמשך הלילה השיג יין ופת, או פת בלבד – יאמר את כל נוסח הקידוש, ויאכל סעודת פת. וכן ביום השבת – יאכל ללא קידוש, ואם במהלך אכילתו הביאו לפניו יין, יברך עליו לשֵׁם קידוש. [שו"ע רפט, א, משנ"ב י, שעה"צ ז, וביה"ל ד"ה אוכל; וראה שעה"צ ב]
האם מותר לאשה לאכול בשבת בבוקר ללא קידוש?
חובת הקידוש בשבת בבוקר, חלה רק בשעה הראויה לסעודה, ולפיכך מותר לשתות מים (או קפה ותה, לנוהגים כן) לפני תפילת שחרית, כיון שאין זה זמן סעודה. ואשה נשואה האוכלת לפני התפילה באופן המותר – יש אומרים שפטורה מקידוש עד לאחר תפילתו של בעלה, מפני שמשועבדת לו לאכול עמו, וכל עוד שלא הגיע זמן סעודתו, אף אצלה אין זה זמן הסעודה. ויש אומרים שחייבת בקידוש. ברם, אשה שכבר התפללה שחרית – לכל הדעות אסורה לאכול לפני קידוש, גם כאשר בעלה טרם התפלל, משום שלאחר תפילה זהו זמן סעודה, שבו אסור לאכול ללא קידוש, ולא חילקו בכך בין אנשים לנשים. [שו"ע רפט, א, ומשנ"ב ו-ז; ביאורים ומוספים דרשו, 8]
על איזה חולה מותר להתפלל בשבת?
חכמינו ז"ל אסרו להתפלל בשבת על צורכי רפואה ופרנסה וכדומה. אולם, חולה שיש בו סכנה, אשר סכנתו מיידית, דהיינו שנשקפת לו סכנה בשבת עצמה – מותר להתפלל עליו בשבת כביום חול, וכל שכן לברכו ב'מי שבֵּרך' בקריאת התורה. וחולה שיש בו סכנה, אשר אין סכנתו מיידית, וכגון יולדת עד שבעה ימים מלידתה, שנחשבת כחולה שיש בו סכנה גם כשלא נשקפת סכנה מוחשית לחייב – מותר לברכו בשבת ב'מי שברך', אך אין להתפלל לרפואתו. וחולה שאין בו סכנה – מותר לברכו ב'מי שברך', בתוספת המילים: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא". [שו"ע רפח, ט-י, ומשנ"ב כב ו־כח; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 35]