היום נלמד: זמן הברכה על נטילת ידים
יום רביעי י"א באלול תשע"ו
בשונֶה משאר המצוות, על נטילת ידים מברכים רק לאחר קיום המצוה - מדוע?
בכל המצוות מברכים את ברכת המצוה לפני העשייה, וכגון בהנחת תפילין - לפני הידוק התפילין לזרוע. וכן בנטילת ידים, לדעת פוסקים רבים מברכים לפני הנטילה; אולם, לדעת פוסקים אחרים יש לברך לאחר הנטילה, לפני הניגוב. ושני טעמים לדבר: האחד, שבמקרים רבים הידים אינן נקיות כנדרש לברכה, ולכן הנהיגו להמתין עד שהידים תהיינה נקיות בוודאות; והשני, שהניגוב הוא חלק מהמצוה (ראה להלן), ואם כן הברכה בין הנטילה לניגוב היא לפני השלמת המצוה. והמנהג לברך לאחר הנטילה, אך הרוצה לברך לפניה, אין למחות בידו. [סעיף יא, ס"ק לט ו־מב, וביה"ל ד"ה מברך קודם]
מי שהפסיק בדיבור בין הנטילה לברכה - האם רשאי לברך על נטילת ידים?
כאמור, המנהג לברך על נטילת ידים בין הנטילה לניגוב. ונחלקו הפוסקים אם מותר לברך תוך כדי ניגוב. ולכתחילה צריך להקפיד לברך לפני סיום הניגוב, אך בדיעבד רשאי לברך אף לאחר הניגוב. ואם הפסיק בדיבור בין הנטילה לניגוב - נחלקו הפוסקים אם רשאי לברך; ואם הפסיק לאחר הניגוב, לכל הדעות אינו רשאי לברך. ויש שנוהגים לומר "שאו ידיכם קודש וברכו את ד'" בין הנטילה לברכה, אך יש שכתבו שאין לאומרו. ובין נטילת יד אחת לחברתה - יש אומרים שמותר להפסיק בדיבור, ויש חולקים. [ס"ק מד; ביאורים ומוספים דרשו, 49, 50 ,51 ו־53]
האם לאחר נטילת ידים ניתן לייבש את הידים במכשיר ייבוש?
חובה לנגב את הידים לאחר נטילתן; ונחלקו הפוסקים אם צריך לנגבן בפועל, או שרשאי להמתין עד שתתנגבנה מאליהן, או לייבשן במכשיר לייבוש הידים, המצויה במקומות הציבוריים. ולאחר טבילת הידים במי מעיין או מקוה - אשר נחשבת כנטילת ידים בכלי, ראה סימן קנט, סעיף יד - יש אומרים שאינו צריך לנגבן, ורשאי לאכול בידיים לחות, כיון שדין הטבילה אינו כדין נטילה, ולא תיקנו חובת ניגוב לטבילה; ויש חולקים, וכן המנהג. ומי שנפשו יפה ודעתו קצה באכילה בידים לחות, חייב לכל הדעות לנגב את ידיו אף לאחר טבילה. [סעיף יב-יג וס"ק מו; ביאורים ומוספים דרשו, 56 ו־58]