יום רביעי כ"ז באב תשע"ח
האם יתכן איסור 'אוהל' בכיסוי כלי?
כלי רחב מאוד, כגון סירים של מטבחים מוסדיים, שיש בו חלל ריק של טפח מעוקב (טפח = 8-9.6 ס"מ, לשיטות השונות) בנוסף על תכולתו – דעת רוב הראשונים, וכן פסק בשולחן ערוך, שאסור לכסותו בשבת, משום שנראה כאוהל. ואינו נראה כעושה אוהל אלא כשמכסה את כולו, ולכן מותר לכסות את מקצת הכלי. ויש מהאחרונים שסובר שאסור לכסות גם כלי שאינו רחב (אם אין היכר בכיסוי שהוא מיועד לכיסוי הכלי). ויש מהראשונים שסוברים שאין איסור אף בכיסוי כלי רחב; וראוי להחמיר כדעה הראשונה, אך אין למחות ביד המקל.
[משנ"ב שיט, מט, וביה"ל יב, ד"ה הכפיפה; ביאורים ומוספים דרשו, 48, 55 ו־56; (ושם שטו, 100)]
צנצנת ובה תמצית תה עם השקיות – האם מותר להוציא ממנה תמצית בשבת?
כלי שיש בו משקה ובתחתיתו שקועה פסולת, וכגון תמצית תה שהוכנה באמצעות שקיות תה, והיא מונחת בצנצנת והשקיות מונחות בתחתית הצנצנת – אם חפץ לשתות את המשקה לאלתר, מותר לערותו לכלי אחר, ולהותיר את הפסולת במקומה; מפני שאין זה נחשב לברירה בכלי, ונמצא שמוציא 'אוכל' מן הפסולת, ביד, על מנת לאוכלו לאלתר, שזו ברירה 'דרך אכילה'. ואם אינו מעונין לשתות את המשקה לאלתר, רשאי לערות בנחת חלק מהמשקה לכלי אחר, ובהגיעו אל המשקה המעורב בפסולת, יפסיק ולא יוציאנו; ומכיון שמותיר חלק מהמשקה בתערובת עם הפסולת, נמצא שאינו מפריד בין ה'אוכל' לפסולת. וראה תקציר למחר.
[שו"ע שיט, יד, ומשנ"ב נג-נה; וראה שעה"צ מד]
האם מותר לשפוך את המים מה'לֶבֶּן'?
בגביעי 'לֶבֶּן', מצוי שמצטברים מים מעל גבי הלבן, והפוסקים דנים בנוגע לאיסור 'בורר' בהפרדתם מהלֶבן: יש אומרים שהלֶבן והמים נחשבים לשני מינים, ולכן אסור לשפוך את המים, אלא אם כן שופך עמם גם מעט מהלֶבן. ויש אומרים שאם המים צפים מעל הלֶבן ואינם מעורבים בו כלל, וכמצוי בגביע לֶבן שעמד זמן רב ללא תזוזה – אין הם נחשבים כמעורבים, וממילא אין שפיכת המים נדונה כ'ברירה'. ויש אומרים שאף אם המים מעורבים מעט בלֶבן אין איסור בהפרדתם, משום שרבים אינם שופכים את המים אלא אוכלים את הלֶבן יחד עמם, ועל כן נחשבים הלֶבן והמים כמין אחד.
[ביאורים ומוספים דרשו, 53; וראה שם, 54]