יום רביעי כ"ב אלול תשע"ז
האם חסימת אפשרות הגדלת האש מתירה את איסור 'שהייה'?
איסור 'שהייה' הוא מחשש שיעשו מלאכה להגדלת האש. ואם בוצעה חסימה באופן שעשיית מלאכה להגדלת האש תהיה כרוכה בטרחה להסרת החסימה, וכגון נעילה במנעול – לדעת השולחן ערוך, אין החסימה מתירה את איסור השהייה, אך באופן שהסרת החסימה תזיק לתבשיל, אין איסור שהייה. ולדעת הרמ"א – במקרה של חסימה כזו אין איסור שהייה כלל; ואילו באופן שהסרת החסימה תזיק לתבשיל, אין איסור שהייה אף כאשר הסרת החסימה אינה כרוכה בטרחה. [שו"ע רנד, א, עם משנ"ב וביה"ל ושעה"צ; ביאורים ומוספים דרשו, 7 ו־10]
האם חסימת אפשרות הגדלת האש מתירה את איסור 'חזרה'?
ההיתר הנ"ל לדעת הרמ"א מכונֶה 'טוח בטיט', על שֵׁם סתימת פי התנור בעבר בטיט, באופן שהרוצה להפוך את הגחלים שבתוכו צריך להסיר את הטיט תחילה. והיתר זה אינו אמוּר אלא לענין 'שהייה' בערב שבת, ולא לענין 'חזרה' או 'נתינה בתחילה' בשבת עצמה, האסורות (גם) משום שנראה כמבשל בשבת, ולא רק משום חשש לעשיית מלאכה. ופוסקי זמננו דנים בנוגע להסרת כפתורי ההצתה של הכיריים – האם פעולה זו נחשבת כ'טוח בטיט'. [שו"ע רנד, א, עם משנ"ב וביה"ל ושעה"צ; ביאורים ומוספים דרשו, 2]
מדוע אין איסור 'מעשה שבת' במלאכה השנויה במחלוקת?
תבשיל או צלי שהשהו אותו באופן האסור במזיד – אסור לאוכלו. אולם אם אופן השהייה שנוי במחלוקת אם יש בו איסור 'שהייה', כדוגמת המחלוקת הנ"ל שבין השולחן ערוך לרמ"א – מותר לאוכלו. וכן ההלכה גם בנוגע לכלל האיסור של 'מעשה שבת' – דהיינו איסור ההנאה ממלאכה שנעשתה בשבת – שבכל דבר שיש מחלוקת היוצרת ספק אם הוא בכלל איסור מלאכה או לא, אינו אסור בדיעבד, כיון שאיסור מעשה שבת הוא דרבנן, ו'ספקא דרבנן – לקולא'. [ביה"ל רנד, א, ד"ה אבל; ביאורים ומוספים דרשו, 3]