היום נעסוק בנושא: נטילת ידים לברכת כהנים
יום חמישי ד' באייר תשע"ו
האם יכולים כמה לויים ליטול את ידיו של כהן אחד?
הלויים נוטלים את ידי הכהנים לפני ברכת כהנים. ואף לוי תלמיד חכם יטול את ידיו של כהן שאינו תלמיד חכם, ואין בכך זלזול בכבוד התורה, כי אדרבה זהו כבודו, שמהדר ומדקדק במצוות. ויש נוהגים שאם יש כמה לויים וכהן אחד, נוטלים כמה לויים יחד את ידי הכהן; ויש שהורה שאין לנהוג כך, כיון שאין זו דרך נטילה. ואם אין לוי בבית הכנסת - יטול את ידי הכהנים בכור שנולד ראשון מאמו; (ויש שכתב שבזוהר משמע שהכהן יטול בעצמו). ואם אין לוי ולא בכור - עדיף שיטול הכהן את ידיו בעצמו, מִשֶׁיטלֵן ישראל. [סעיף ו וס"ק כב; ביאורים ומוספים דרשו, 32, 34, ו־35]
האם הלוי גם צריך ליטול ידים לפני ברכת כהנים?
הכהן נוטל את ידיו לפני ברכת כהנים, ללא ברכה. ויש אומרים שאם ידיו אינן נקיות, או אף אם הסיח דעתו מהשמירה על נקיונן - צריך לברך; ואין המנהג כדעה זו, אך כדי שלא להכנס לספק חיוב ברכה, רצוי שישמור על נקיון ידיו מעת שנוטלן בברכה בבוקר, לאחר קומו משנתו, עד שיברך ברכת כהנים. ולדעת השולחן ערוך גם הלוי צריך ליטול את ידיו טרם שיטול את ידי הכהנים; ומנהג בני אשכנז שאינו נוטל את ידיו, אך אם ידיו אינן נקיות, או אף אם הסיח דעתו מהשמירה על נקיונן - ראוי שיטלֵן. [סעיף ו-ז וס"ק כג-כד; ביאורים ומוספים דרשו, 39]
הכיור בבית הכנסת נמצא בכיוון ההפוך מארון הקודש - האם יש לכך משמעות הלכתית?
ברכת כהנים בזמן המקדש התקיימה יחד עם עבודת הקרבנות, ותיקנו חכמים שבדומה לכך יֵצא הכהן ממקומו לעבר הדוכן בשעה שמתחיל הש"ץ את ברכת 'רצה', הנסובה על עבודת המקדש; ואם הוא באמצע תפילת 'שמונה עשרה' - יעקור מעט את רגליו ממקומן. ובדיעבד יכול הכהן לצאת ממקומו עד לסוף הברכה, ואם לא יָצא ממקומו, או שיָצא ופנה לכיוון ההפוך מהדוכן כדי ליטול שם את ידיו - לא יברך ברכת כהנים, ויֵצא מבית הכנסת לפני הכרזת "כהנים". ונחלקו הפוסקים אם רשאי הכהן לצאת ממקומו לפני 'רצה'. [סעיף ח, ס"ק כח ושעה"צ ס"ק כח; ביאורים ומוספים דרשו, 40 ו־45]