השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
בישול בשבת ע"י חום השמש
מדוע אסור לאדם בריא להנות מתבשיל שנעשה לחולה בשבת? • למה מותר לבריא להנות מבהמה שנשחטה עבור החולה? • ומה הדין בפירות שנתלשו בשבת עבור חולה האם מותר לבריא להנות מהם? • האם מותר להניח מאכל שאינו מבושל ליד סיר העומד על האש? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ח סעיף ב' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
למדנו בסעיף א', שמלאכה שנעשתה בשבת באיסור, אסור להנות מאותה מלאכה, וכהמשך לכך אומר השו"ע בסעיף ב', שיש אופן שגם כשהמלאכה נעשתה בהיתר בשבת, אסור להנות ממנה, והוא, באופן שבישל או עשה אחת מן מלאכות שבת לצורך חולה שיש בו סכנה, שבכך נעשתה המלאכה בהיתר, הדין הוא, שאסור לבריא להנות מאותה מלאכה, כיוון שחששו חז"ל, שאם נתיר לבריא להנות מבישול שהתבשל לצורך חולה שיש בו סכנה, יבוא המבשל להוסיף בקדירה במיוחד עבור הבריא, ואז נחלקו הפוסקים האם יעבור בזה על איסור דאורייתא או דרבנן, ומהאי טעמא גזרו חז"ל ואמרו שאסור לבריא להנות מאותה מלאכה.
יש אופן אחד שמותר לבריא להנות מאותה מלאכה, והוא, באופן ששוחט לחולה שיש בו סכנה, שמותר לבריא לאכול את הבשר חי, וטעם ההיתר הוא כיוון שהשחיטה היא אחת ובה הוא מתיר את כל בשר הבהמה ולא שייך בזה החשש של 'ירבה בשבילו'.
מה שמוסיף השו"ע 'בין שחלה מאתמול בין שחלה מהיום', החידוש בזה הוא, מבאר המ"ב, שאע"פ שהוא חלה היום וממילא הבהמה לא הייתה עומדת לשחיטה מער"ש, שהרי הוא לא חשב שיהיה לו חולה שהוא יצטרך לשחוט עבורו בהמה, וס"ד שיש בזה איסור מחמת מוקצה, קמ"ל שלא, כיוון שהוא לא דחה את זה בידיים, אלא רק לא שחט אותה ובאופן כזה אין איסור מוקצה.
עוד מוסיף המ"ב, שאמנם לגבי בישול אסור לבריא להנות מאותו בישול שבישלו לחולה שיש בו סכנה גזירה שמא ירבה בשבילו, אבל האיסור להנות הוא רק בשבת, ובמוצ"ש מותר לו להנות מזה, וגם א"צ להמתין 'בכדי שיעשו' שהרי המלאכה נעשתה בהיתר.
הרמ"א אומר, אסור לישראל להנות בשבת מבישול שנעשה לצורך חולה שיש בו סכנה גם אם הבישול נעשה ע"י גוי, אבל במוצ"ש מותר מיד להנות מאותה מלאכה.
מחדש הרמ"א, שאדם שתלש פירות בשבת לצורך חולה, אסור לבריא לטלטל את אותם פירות, כיוון שהם מוקצה, ואע"פ שהחולה היה חולה מבעו"י, ובדעתו היה לתלוש את הפירות האלו בשבת לצורך החולה, בכ"ז אין דעתו מועילה לכך, כיוון שהפירות גדלים והולכים גם בשבת עצמה, וממילא את אותם חלקים בפרי שצמחו בשבת, לא יכול להכין מער"ש, ויש שחולקים על הרמ"א, המג"א הק' על זה מה שייך בזה מוקצה, הרי אותם מעט גידולים שהוסיפו לגדול בשבת בטלים בעיקר הפרי, וכי בגלל משהו של משהו שגדל בשבת הפרי יאסר? ולכן הגר"א חולק וסובר שפירות אלו מותרים בטלטול אם הכינם מבעו"י.
כשם שאסור לבשל מדאורייתא באור עצמו, כך אסור לבשל בתולדת האור, דהיינו, אסור להניח מאכל לא מבושל ליד או בתוך קדירה חמה מחום האש ואע"פ שאין אש תחתיה, אבל מותר לבשל מאכל בחמה, כלומר, מותר לצלות ביצה או לחמם מים בחום השמש, ותולדת חמה אסור מדרבנן, כיוון שגזרו תולדת חמה אטו תולדת האור, ולכן אסור להניח ביצה בגג שהתחממה מחום השמש, ולבשל את הביצה או לחמם את המים כי זה תולדת חמה ויש בזה איסור.