מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א סיפר לרבינו שליט"א מעשה מופלא עם המון מוסר השכל, בשמו של הגאון רבי אברהם צבי טויב שליט"א.
היה אדם שדיבר לא בדרך כבוד, ולא פעם אחת, כלפי רבינו הגדול מרן הגרא"מ שך זיע"א, שבימים אלה מלאו עשרים שנה להסתלקותו.
ויהי היום, אותו אדם מתקשר לרבי אברהם צבי טויב ואומר: "אני מתחנן לפניך, תיגש דחוף-דחוף לרב שך, הילד חולה ומטופל בבית החולים במצב קשה. עשיתי חשבון הנפש אולי בגלל שדיברתי על הרב שך. אני מתחנן לפניך, לך לרב שך ותבקש מחילה".
לא די שבנו היה חולה, האמא הייתה צריכה לשהות עם הילד כל העת ולעזוב את מקור הפרנסה. סיפר רבי אברהם צבי, מה היה לילד? הוא בלע אקונומיקה. אביו הוציא מפיו מילים לא ראויות על הרב שך ובנו בלע בפיו אקונומיקה, ד' ירחם.
אמר לו רבי אברהם צבי: "אין לי מה ללכת, הרב שך יגיד לי שזה לא קשור כלל". אבל אותו אדם המשיך והתחנן על נפשו ועל נפש בנו ורבי אברהם צבי לא יכול היה לעמוד בהפצרותיו. הוא הלך למרן הגרא"מ שך זיע"א וסיפר לו הכל.
אמר לו מרן הרב שך: "מה זה קשור, זה לא בגלל זה". אמר רבי אברהם צבי: "אני מתחנן לראש ישיבה, הוא לא יירגע היהודי הזה".
אמר מרן הגרא"מ שך: "אני אקח דף ועט ותאמר לי מה שאתה רוצה שאכתוב כדי שהוא יירגע".
כתב מרן זצוק"ל: "אני מוחל לפלוני ואין לי שום קפידא חלילה, ורפואה שלמה לילד".
איך שסיים מרן זצוק"ל לכתוב, מתקשר האבא לרבי אברהם צבי טויב ושואל בסערת רגשות: "היית אצל הרב?"
– "כן".
– "מתי? עכשיו?"
– "כן".
– "בדיוק התחולל מהפך עצום והוציאו אותו מטיפול נמרץ!"
מצבו של הילד הלך והשתפר וב"ה לאחר מכן חזר לעצמו והתרפא.
כעבור מספר חודשים, בערב פסח, מרן הגרא"מ שך היה מחלק כידוע, מעטפות של צדקה למשפחות נצרכות. מרן זצוק"ל קרא לרבי אברהם צבי ואמר לו: "זוכר שסיפרת לי על אברך שהיה לו ילד חולה ואשתו לא יכלה לעבוד? מסתמא גם קשה להם להכניס את יום טוב".
"נכון", אמר רבי אברהם צבי.
"קח מעטפה ותן לו", אמר מרן זצוק"ל.
*
רבינו שליט"א הראה על כך מהזוהר הקד' שמביא מעשה נורא על אדם שזכה לניסים גדולים ולהינצל ממוות בטוח. שאלו אותו מדוע זכה לכאלה ניסים? אמר שאינו הולך לישון בלא שמוחל למי שציער אותו, ולא די בכך, אלא מאוד משתדל לעשות טובות לאדם שציערו.
'במה' bama.org.il