יום שלישי ה' באדר תשע"ח
מה הם 'דרכי האמורי'?
נאמר בתורה: "וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן... לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ". חלק מ'חוקות הגויים' האסורים, מוגדרים כ'דרכי האמורי', והם – מעשי הבל ומנהגי שטות, שאין בהם הגיון, ולא הסבר טבעי כיצד הם פועלים. ויש מהראשונים שהגדירו מעשים אלו כ'סעיפים מהכישוף', או כ'סרך עבודה זרה'.
ודבר מדרכי האמורי שיש בו משום רפואה, אין איסור לעשותו – הן ברפואה טבעית, כגון תרופה או סוג מסוים של תחבושת, והן ברפואה סגולית, כגון 'לחש'; (למעט דברים שנאסרו בפירוש בגמרא).
[שו"ע שא, כז, בהרחבת המקורות]
מתי מותר להשתמש ב'דרכי האמורי' לשם רפואה?
כאמוּר, דבר מ'דרכי האמורי' הנעשה לשם רפואה, אין בו איסור. אולם, זהו רק כאשר מדובר בדבר שניכר כי נעשה לשם רפואה.
ובנוגע ל'לחש' – נחלקו ראשונים: יש אומרים שדווקא לחש שידוע כי הוא מרפא, נחשב הדבר שניכר כי נעשה לשם רפואה.
ויש אומרים שמאחר וישנם לחשים רבים המועילים, אזי אף לחש שלא ידוע בבירור כי הוא מרפא, נחשב הדבר שניכר מעט כי נעשה לשם רפואה; ורק לחש שנבדק ונמצא כי אינו מרפא, אסור. וחולה שיש בו סכנה – לכל הדעות רשאי להקל.
[שו"ע שא, כז, ומשנ"ב קה-קז]
באיזו צורה צריך ללבוש את הטלית ברשות הרבים?
לבישת בגד בשבת ברשות הרבים, מותרת רק כדרך לבישה. ולכן, לדוגמה, אסור ללכת ברשות הרבים כאשר הראש עטוף בטלית, ושאר הטלית אסופה על כתפיו.
אולם, אם הטלית משתפלת מעט מעבר לכתפיים, ומכסה חלק מהגוף – מותר הדבר, למרות שאין זה כדרך לבישת הטלית בבית הכנסת; ויש המחמירים שצריך שהטלית תכסה את רוב הגוף.
וכל שכן שמותר ללכת ברשות הרבים כשכל גופו עטוף בטלית, ורק החלק המכסה את הראש מוטל לאחורי גבו.
[שו"ע שא, כט, ומשנ"ב קיא-קיג; ביאורים ומוספים דרשו, 81; וראה שם, 82]