היום נמשיך לעסוק בנושא: 'משיב הרוח' ו'מוריד הטל'
יום ראשון ב' בניסן תשע"ו
באיזה יום מומלץ שלא לקיים מניָן כותיקין לפני המנין הרגיל?
בתפילת מוסף של היום הראשון של פסח מפסיקים לומר 'משיב הרוח ומוריד הגשם'. למנהג אשכנז בחו"ל אין אומרים בקיץ 'מוריד הטל', ואין מכריזים על השינוי, אלא החזן משַׁנֶה בחזרת הש"ץ, והציבור משַׁנֶה בתפילת מנחה. ובמקום בו מתקיים מניָן כותיקין ולאחריו מנין נוסף - יתכן שבני המנין השני צריכים להפסיק לשַׁנות כבר בתפילת הלחש של מוסף, בגין חזרת הש"ץ של המנין הראשון, ומשום כך מומלץ לבני אשכנז בחו"ל (- יתכן שרק במקומות שאומרים את 'תפילת טל' בחזרת הש"ץ) שלא לקיים ביום זה שני מניָנים במקום אחד. [סעיף ג וביה"ל ד"ה לא; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 8]
האם אומרים בברזיל ובאוסטרליה 'משיב הרוח ומוריד הגשם'?
מי שאמר בקיץ 'ומוריד הגשם' וסיים את הברכה - ישוב לתחילת התפילה, ואף באֵזור שבו עדיין זקוקים לגשם; אולם, אם מדובר במדינה שלֵמה שהיתה בה בצורת והיא זקוקה לגשם - יש אומרים שיסיים את תפילתו, וישוב ויתפלל בתורת נדבה; ויש אומרים שיחזור לתחילת התפילה. ובמדינות הדרומיות, כגון ברזיל ואוסטרליה, שבהן זמני הקיץ והחורף הפוכים משל ארץ ישראל - יש אומרים שאם הגשם מזיק להן בזמן בו מתקיים החורף בארץ ישראל, לא יאמרו ומוריד הגשם; ויש אומרים שינהגו תמיד בהתאם לזמני ארץ ישראל. [סעיף ד, ס"ק כב, וביה"ל ד"ה ואם וד"ה ואפילו; ביאורים ומוספים דרשו, 23-24]
האם אומרים 'משיב הרוח' בקיץ, ואיזו סיבה יש להזכיר את הרוח דווקא בחורף?
מנהג הספרדים לומר בקיץ 'מוריד הטל', וכן מנהג האשכנזים בארץ ישראל. ויש שנהגו לומר בקיץ 'משיב הרוח ומוריד הטל', אולם מדברי הראשונים והשולחן ערוך נראה שיש לומר מוריד הטל בלבד. והסיבה להזכרת הרוח דווקא בחורף, היא שהרוח מסייעת לייבוש הלחוּת היתֵרה של האדמה ממי הגשמים. ובדיעבד, אם אמר משיב הרוח ומוריד הטל, לכל הדעות אינו צריך לתקן זאת, כיון שהרוח נושבת תמיד - הן בקיץ והן בחורף, בניגוד לגשם, שבדרך כלל אינו יורד בקיץ, וכשהוא יורד - הריהו מזיק לתבואות האדמה. [סעיף ג, ס"ק ו, יא, יח ו־כג, ושעה"צ ס"ק טז; ביאורים ומוספים דרשו, 11]