יום חמישי ז' בטבת תשע"ז
האם מותר לענות לקדיש באמצע ברכת המזון?
יש אומרים ששלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון דינן כדין תפילת 'שמונה עשרה', ואסור לענות לקדיש, קדושה ו'ברכו', ואף לענות אמן לאחר ברכות של ברכת המזון, למעֵט ברכות המזַמן. ונחלקו הפוסקים אם דין הברכה הרביעית כדין השלוש הראשונות. ויש שצידד שכל הברכות דינן כדין קריאת שמע וברכותיה, ומותר לענות אמן על ברכות מסוימות, וכן לקדיש, קדושה וברכו. ומ'הרחמן' ואילך לכל הדעות חובה לענות לכל דבר שבקדושה, אך אין להפסיק שלא לצורך. [סעיף ח; ביאורים ומוספים דרשו, 24]
אילו ברכות חובה לברך בישיבה?
חובה לשבת בברכת המזון, ובדיעבד יוצאים ידי חובה אף בעמידה ובשכיבה. ומדברי הפוסקים נראה שאף בברכה הרביעית צריך לשבת; ויש שכתב שצריך לשבת עד 'עושה שלום', כעין תפילת 'שמונה עשרה' שבה עוקרים את הרגלים באמירת עושה שלום. והאוכל תוך כדי הליכה, ואם יצטרך לשבת בברכת המזון יקשה עליו לכוון מחמת טרדת דעתו בשל העיכוב, רשאי לברך בהליכה. וכן חובה לשבת בברכת 'מעין שלוש', ויש אומרים שרק בברכת 'על המחיה'. [סעיף ט-יא וס"ק לא, לה ו־לו; ביאורים ומוספים דרשו, 25; וראה שעה"צ ס"ק לז]
מדוע ראוי לברך בלחש ביחד עם המזַמן?
מעיקר דין ה'זימון' בברכת המזון, ראוי שהמזַמן יוציא את כולם ידי חובתם ולא יברכו בעצמם, אך כיון שמצוי שלא מכוונים כראוי ואין יוצאים ידי חובת הברכה, ראוי שכל אחד יברך בעצמו בלחש יחד עם המזַמן, כדי לקיים בכך את עיקרה של מצות הזימון: "גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו". ויש להקפיד שלפחות את ברכה הראשונה יאמר המזַמן בקול רם, ושאר המשתתפים יאמרו עמו מילה במילה בלחש ולא בקול, ולא יברכוה כל אחד לעצמו, שאם לא כן - לדעת פוסקים רבים לא יצאו ידי חובת 'זימון'. [סעיף ז וס"ק כז-כח]