"הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר" (יח, יד)
אחד מגדולי תלמידי החכמים בירושלים עמד לארס את בתו עם חתן תלמיד חכם. האמצעים של אבי הכלה היו דלים מאד והוא חשש ליטול על עצמו התחייבויות בסכומי כסף גדולים. מצד שני, איך השידוך ייצא לפועל בלי שיתחייב כלל? ואם כן, כמה יכול להרשות לעצמו להתחייב?
נסע לבני ברק להתייעץ עם מרן הרב שך זצ"ל. שאל אותו הרב: "כמה יש באפשרותך להתחייב?"
אמר לו: כלום! אין לי כסף לקנות את השעון לחתן…
"אם אין לך כלום", אמר הרב שך, "מצבך מצוין – אתה יכול להתחייב סכומים גדולים…
תמה אותו תלמיד חכם: הדעת נותנת שאם יש מעט – אפשר להתחייב מעט, ואם יש הרבה – אפשר להתחייב הרבה. אבל מהיכי תיתי להתחייב סכום גדול אם אפילו מעט אין לי?
אמר לו הרב שך: "טבע האדם שהוא פועל בצורה מחושבת ושקולה, ולכן ההתחייבות שלו היא לפי מידת היכולת. אם היית אומר לי שיש לך יכולת מסוימת, הייתי מייעץ לך להתחייב בהתאם ליכולת שלך. ואם אין ברירה ואתה נדרש להתחייב יותר מכפי היכולת – אתה יכול להרשות לעצמך לחרוג מעט, בגבול הסביר, אך לא יותר. אבל אם אין לך כלום, זה מצב שונה לגמרי. הרי מראש אתה משליך את כל יהבך על הקב"ה, שהרי אתה חסר כל ואילו הוא כל יכול ולא ייפלא ממנו דבר. ואם אתה סומך על הקב"ה כבר מהשקל הראשון, הרי אתה יכול להתחייב גם על סכומים גדולים, מעל ומעבר ליכולת שאין לך, כי לך אין, אבל לקב"ה יש בלי גבול ומידה"…
(רבי גואל אלקריף שליט"א- שש באמרתך בראשית)