השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם שמצא חמץ ביו"ט שני האם דינו כיו"ט או כחוה"מ? • חמץ שנפל מהגג של הגוי לג של היהודי מדוע אסור לדחוף אותו בידו אל הגג של הגוי? • ומה הדין באופן שמצא בפסח פת מעופשת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ו סעיף ב' עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שמצא חמץ בביתו בפסח, אם מדובר בחוה"מ, יוציא אותו מביתו וישרוף אותו מיד, ואם מדובר ביו"ט, שיטת השו"ע, שיכפה עליו כלי, ולא יטלטל אותו כי הוא מוקצה, ולא ישרוף אותו, כי מדובר בהבערה שלא לצורך יו"ט, ויש מי שאומר, שאדם שמצא חמץ בביתו ביו"ט שני, דינו כמוצא חמץ בחול המועד, שמותר לטלטל את החמץ ולבער אותו מיד.
המ"ב מביא, שלפי השיטה הזאת, הוא הדין אדם שמוצא חמץ בביתו ביו"ט ראשון, שיטת השו"ע, שלא יטלטל את החמץ ולא יבער אותו, אלא יכפה עליו כלי כדי שלא יאכל אותו, ולפי שיטתם, יבער את החמץ בליל יו"ט שני.
עוד מביא המ"ב, שיש חולקים וסוברים, שיו"ט שני כיו"ט ראשון, אם כי אומר המ"ב, שכאשר מדובר בחמץ שאינו מבוטל שהוא עובר עליו כל רגע בב"י וב"י, יטלטל אותו וישליך אותו לבית הכסא, כי גם ביו"ט ראשון, דעת רוב הראשונים, שבאופן שלא ביטל את החמץ, יטלטל אותו וישליך לבית הכסא.
גג של יהודי שנמצא בסמוך לגג של הגוי, והתגלגל חמץ מהגג של הגוי לגג של היהודי, אסור ליהודי להשהות את החמץ על הגג שלו, אלא ידחוף את החמץ בקנה אל הגג של הגוי, או לרה"ר, אבל לא בידו, וטעם הדבר שדוחף את החמץ, מבאר המ"ב, שמא יבוא לאכול את החמץ בשעה שעולה על הגג להשתמש בגג, ומה שדוחף בקנה מבאר המ"ב, שאם ידחוף ביד, חוששים שמא יאכל ממנו, ואע"פ שאם מוצא חמץ בביתו בחוה"מ, מטלטל את החמץ ושורף אותו, ומדוע לא הצריכו לטלטל אותו ע"י קנה? מבאר המ"ב, ששם זה שונה, כיוון שהוא רוצה לשרוף את החמץ הזה, ולא חוששים שמא ישכח ויאכל אותו, אבל כאן שהחמץ הוא של הגוי, יש חשש שמא יאכל אותו, לכן ידחוף אותו, ורק ע"י קנה.
אם מצא חמץ של גוי על הגג שלו בשבת או ביו"ט, כופה עליו כלי, כיוון שאסור לטלטל אותו ביו"ט או בשבת, ואפילו ע"י קנה, כיוון שטלטול מן הצד שמיה טלטול.
אדם שמצא בפסח חמץ בביתו ואינו יודע אם הוא חמץ או מצה (המ"ב אומר, שמדובר בזמנם שהיו אופים מצות עבות, וכלפי חוץ לא היה ניכר האם הפת חמץ או כשרה) מבואר בשו"ע, שמותר אפילו באכילה, ומבאר המ"ב, כיוון שתולים ואומרים שהפת הזאת שמצא, היא מהפת שאוכלים כעת בבית, והרי בבית אוכלים פת של מצה, ועוד אומר המ"ב, הרי ניקו את כל הבית, ומדוע לתלות שהפת של חמץ, ולכן מסתבר שהיא של מצה, ואפילו מצא פת בגומא או בחור, לא חוששים שהוא לא ראה אותה בשעת הבדיקה, שמן הסתם בדק כדינו בחורים ובסדקים, אא"כ הגומא מכוסה, שאז יש לחוש שמא היא חמץ.
יש אופן שאדם מוצא פת בפסח ותולים שהיא של חמץ, וזה באופן שהיא מעופשת, ואם יש סבירות לומר שהיא פת כשרה, והיא הספיקה להתעפש בפסח עצמו, וכגון שהניח עליה פת חמה, והיא עיפשה את הפת שמתחתיה, שאז אפשר לתלות שהפת הזאת כשרה, ומותרת בפסח.