היום נלמד: פירות וירקות שברכתם 'שהכל'
יום שלישי ט' באדר תשע"ז
על אילו פירות מברכים 'שהכל'?
אין מברכים 'העץ' או 'האדמה' אלא על פירות שגוּדלו בידי אדם, או שטובים לאכילה כשהם חיים, ללא בישול וכדומה, אבל פירות שגדלו מאליהם ואינם טובים לאכילה אלא לאחר בישול וכדומה - כשהוכשרו לאכילה, ברכתם 'שהכל'. וטעם הדבר משום שברכת הפירות נתקנה כדי לשבח על הבריאה המיוחדת של הפירות, ולכן אין לברכהּ אלא על פירות חשובים, אבל פירות אלו שבני אדם אינם טורחים לגדלם, ואינם ראויים לאכילה, אינם חשובים דיָּם כדי לברך עליהם ברכה זו. [שו"ע ד, משנ"ב ה, וביה"ל ד"ה אילני; ביאורים ומוספים דרשו, 12]
איזו ברכה מברך הטועם מתבלין 'פפריקה' בפני עצמו?
תבלין המיוצר מפירות, ירקות או עִָלִים - האוכל ממנו בפני עצמו, מברך 'שהכל', משום שאינו מיועד לאכילה בפני עצמו, אלא לנתינת טעם במאכל אחר; והאוכל ממנו כשהוא מעורב במאכל אחר, אינו מברך עליו בפני עצמו, כיון שהוא בטל למאכל שאותו הוא מתַבֵּל. וכן חזרת, שום וכיוצא בהם, שאין הדרך לאוכלם בפני עצמם, יש לברך עליהם 'שהכל'; אולם, בליל הסדר, בו יש אוכלים את החזרת בפני עצמה לקיום מצוַת מרור, יתכן שאכילה זו חשובה דיהּ כדי לברך עליה 'האדמה'. [משנ"ב י, ושעה"צ טז; ביאורים ומוספים דרשו, 14 ו־16]
מדוע מברכים 'שהכל' על מוצרי סויה?
פרי שריסקהו או טחנוהו באופן שתואר הפרי וצורתו אינם ניכרים כלל - ברכתו 'שהכל'; אך אם בדרך כלל נאכל פרי זה בצורה זו, יש לברך 'העץ' או 'האדמה' לכתחילה. ועם זאת, אם ייצרו מהפרי מאכל חדש על ידי תערובת של מרכיבים שונים, ולא ניכר בו כלל שמקורו בפרי זה - ברכתו 'שהכל' בכל מקרה. ומטעם זה מברכים 'שהכל' על מוצרי סויה למיניהם, (וכן על מאכל 'חַלְוָה', המיוצר משומשום); ויש שכתב שזהו גם הטעם שמברכים 'שהכל' על שוקולד, המיוצר מפולי קקאו. [שו"ע ז, ומשנ"ב יב; ביאורים ומוספים דרשו, 19]