היום נלמד: אכילה לפני הסעודה
יום חמישי ח' כסלו תשע"ז
האם מותר לאכול בסמוך לסעודה?
מי ששולחנו מוכן לפניו לאכילה, ובכוונתו לאכול לאלתר, אסור לאכול ולשתות לפני נטילת ידים, כדי שלא לגרום ל'ברכה שאינה צריכה', אלא יברך 'המוציא' על הלחם ויפטור בכך מברכה ראשונה את כל המאכלים הנפטרים בברכת 'המוציא', וכן יפטור מברכה אחרונה את כל המאכלים שיאכל בסעודה, שכן ברכת המזון פוטרת מברכה אחרונה גם מאכלים שאינם נפטרים מברכה ראשונה בברכת 'המוציא', כגון קינוח. ואין להקל בכך אף למטרת השלמת 'מאה ברכות' בשבת, ואדרבה, בשבת יש להמנע מכך יותר מאשר בימות החול, כדי שסעודת השבת תאכל לתאבון. ויש אומרים שמאכל שאכילתו לפני הסעודה חביבה עליו יותר מאשר בתוך הסעודה, רשאי לאוכלו בסמוך לסעודה אף כשבכוונתו לפתוח בסעודה לאלתר. וכן ניתן להקל ולאכול מאכל המושך את הלב ופותח את המעיים לאכילה. [ס"ק ב ושעה"צ ס"ק י; ביאורים ומוספים דרשו, 10]
איזו אכילה שלפני הסעודה טעונה ברכה אחרונה?
מאכל שנאכל לפני הסעודה אינו נפטר בברכת המזון, וטעון ברכה אחרונה בנפרד, ואף אם כבר בֵּרך ברכת המזון בסיום הסעודה, למעֵט אם מדובר במיני מזונות (לדעת רוב הפוסקים) או בתמרים, שברכת המזון פוטרתם בדיעבד. אולם, אם מדובר באכילה השייכת לסעודה, ברכת המזון פוטרתהּ. ושייכות זו היא באחד משני אופנים: א. אכילת מאכל המושך את הלב ופותח את המעיים לאכילה; ויש אומרים שאין בכך שייכות לסעודה, ולכתחילה יש להחמיר ולאכול אכילה כזו בכמות הפחותה מ'כזית', כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה. ב. הברכה הראשונה על אכילה זו פוטרת - ומדובר אף כשאין מטרת האכילה לשם כך, אך מכוון בברכתו לפטור - מאכל שיֵאכל בתוך הסעודה אשר טעון ברכה ראשונה אף כשנאכל בתוך סעודה, כגון פירות, או 'פת הבאה בכיסנין' (ראה סימן קסח, סעיף ח). [ס"ק ב ושעה"צ ס"ק ט; ביאורים ומוספים דרשו, 2 ו־7]
אילו מיני מזונות טעונים ברכה אחרונה כשנאכלים לפני הסעודה?
לפי האמור, אם אוכל לפני הסעודה מיני מזונות, ובתוך הסעודה אוכל מיני מזונות שאינם טעונים ברכה ראשונה כאשר הם נאכלים בסעודה, כגון אטריות - אין לאכילה שלפני הסעודה שייכות לסעודה, וטעונה ברכה אחרונה בנפרד. אולם, יש אומרים שכיון שאוכל מיני מזונות בתוך הסעודה - הגם שאינם זקוקים לברכה שלפני הסעודה, שהרי נפטרו בברכת 'המוציא' - נחשבות כל האכילות כאחת, וברכת המזון פוטרתן, אלא שראוי לכוון שברכת המזון תפטרֵם. ויש חולקים. ויש שכתב שלמעשה יש לנהוג כדעת החולקים. ברם, אם מדובר במיני מזונות שהם ספק 'פת הבאה בכיסנין' (ראה סימן קסח, סעיף ז), אין לברך עליהם ברכה אחרונה, אלא לכוון שברכת המזון תפטרם. ועוגות אשר הסוכר, הביצים והשמן, שבהם כמעט מרובים מן הקמח, נחשבות כודאי פת הבאה בכיסנין. [ס"ק ב ושעה"צ ס"ק ה-ו, וראה שם, ח; ביאורים ומוספים דרשו, 3, 4 ו־9]