מֵהלכות קיום מצוַת אכילת מצה בליל הסדר
* בבציעת המצות בליל הסדר, נוטלים בבת אחת שתי חתיכות, האחת מהמצה העליונה, והאחת מהאמצעית; ואוכלים בבת אחת שני שיעורי 'כזית', האחד מהמצה העליונה, והאחד מהאמצעית. ולכתחילה, צריך לאכול את שני שיעורי ה'כזית' מצה בבת אחת, והיינו, שיכניס את שניהם לפיו בחתיכות קטנות בזו אחר זו, וירסקן, ולא יבלע מאומה, ואז יבלע בבת אחת שיעור אחד של כזית, ואחר כך יבלע את השאר. ונחלקו הפוסקים אם צריך להניח לפני כל אחד מהמסובים שתי מצות, וכל אחד מהם יאכל אף הוא שני שיעורי כזית, או שאינם צריכים לאכול אלא כזית אחד.
* באכילת מצַּת המצוה בליל הסדר, לכתחילה יש ללעוס את המצה כדי לחוש בטעמהּ; ובדיעבד, אף אם בלע את המצה ללא לעיסה כלל – יצא ידי חובה.
* האוכל מצה בליל הסדר שלא לשֵׁם קיום מצוַת אכילת מצה – לדעת השולחן ערוך, אם ידוע לו שהוא אוכל מצה, ושהלילה הוא ליל הסדר, יצא ידי חובה. ויש חולקים.
* חולה שמפאת מצבו הנפשי ישנן שעות בהן הוא פטור מכל המצוות, ובשעה שהיה פטור, עשה מצוה כלשהי, אין זה נחשב כקיום מצוה.
* משך הזמן בו יש לאכול את 'כזית' המצה לקיום מצוַת אכילת מצה בליל הסדר, הוא – 'כדי אכילת פרס', כלומר, משך הזמן הנדרש לאכילת 'פרס', שהוא חצי כיכר לחם.
* מצוַת אכילת מצה כְּחובה, היא בלילה הראשון של פסח בלבד, (ובחוץ לארץ, גם בלילה השני), כפי שנאמר בתורה: בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת.
מהלכות 'מרור' ו'כורך'
* בזמן שבית המקדש היה קיים, היה הלל הזקן כורך את המצה והמרור ואוכלם יחד, וכזכר למנהגו של הלל, הנהיגו חכמינו ז"ל גם בזמן הזה לכרוך 'כזית' מצה עם כזית מרור, ולאוכלם יחד; ואכילה זו, מכוּנָה 'כורך'. ויש לטבול את ה'כורך' בחרוסת. ולאחר כריכת המצה והמרור, יאמר: "זכר למקדש כהלל", ויאכלם יחד. ובנוסח ההגדה שבידינו, יש תוספת על נוסח זה. ואין להפסיק בדיבור בין אכילת המצה והמרור לאכילת הכורך, כדי שברכות המצה והמרור תחולנה גם על הכורך; וכתב במשנה ברורה, שמהלכה זו נראה שצריך לומר 'זכר למקדש' רק לאחר אכילת הכורך.
* אדם שיש ברשותו בליל הסדר רק ירק אחד, הראוי לקיום מצוַת מרור, ואין בידו ירק נוסף לצורך ה'כרפס' – נחלקו הפוסקים אם יקיים בו את הכרפס בתחילת ה'סדר', ואת מצוַת מרור לאחר אכילת המצה, או להיפך.
מֵהלכות ליל הסדר
* ישנם מקומות שנהגו שלא לאכול בשר צלוי בליל הסדר; הן בשר בהמה, והן בשר עוף. וכן מנהג בני אשכנז.
* בחלק מקהילות ישראל, נהגו לאכול ביצים בליל הסדר, ויש אומרים שעיקרו של המנהג הוא לאכול רק את הביצה המונחת בקערה.
* את קרבן החגיגה הקרֵב יחד עם קרבן הפסח, יש לאכול לפני קרבן הפסח, כדי שקרבן הפסח יֵאכל 'על השׂובע', דהיינו, שלא יהיה רעֵב בשעת אכילתו. וכזכר לכך, תיקנו חכמים לאכול את מצַּת ה'אפיקומן' בסוף ליל הסדר, כלומר, לאכול מצה 'על השובע'.