דברים מופלאים נאמרו בחז"ל על ענין פסוק זה, וכבר מביא רש"י את דברי המדרש "'אמר ר' שמלאי כשם שיצירתו של האדם אחר כל בהמה חיה ועוף, כך תורת טהרתו וטומאתו, נתפרשה אחרי תורת בהמה חיה ועוף'.
וכבר הקשתה הגמרא (סנהדרין לח, א) מדוע יצירתו של האדם במעשה בראשית היתה אחרי יצירת הבהמות החיות והעופות, וכי לא היה ראוי להקדים ברייתו כחלק אלוק' ממעל? אלא מתרצת הגמרא, שזה כדי ללמד את האדם דרך חיים, שהרי נאמר "אחור וקדם צרתני" אם זכה האדם אומרים לו אתה קדמת לבהמה חיה ועוף במעשה בראשית, לא זכה אומרים לו יתוש קדמך שלשול קדמך.
והדבר פלא! וכי אם זכה האדם, ישתנה סדר הבריאה, והוא הקדים את היתוש והשלשול??? הרי המציאות היתה שהבהמות והחיות הקדימוהו בסדר הבריאה?
אלא שאם האדם לא זכה, והוא כבהמה נדמה ברודפו אחרי תאוות העולם, הרי שנחשב הוא בסדר הבריאה 'כבהמה', והרי הם קדמוהו! אבל אם זכה ומקדש גופו בתאוות רוחניות ומזכך עצמו מתאוות העולם, הרי הוא כחלק אלק' ממעל, אז הוא כלל לא נחשב בסדר הבריאה של שאר יצורי עולם, הוא גבוה ומרומם – הוא חלק אלוק' ממעל, והוא 'קדם' בחשיבותו לפני כל יצורי תבל!
כך היא המציאות בעולם – אם האדם הוא רוחני 'חלק אלוק' ממעל', אין הוא כלל בסדר בריאת הבהמות והחיות, הוא מעליהם ולפניהם! אלו הם דברי חז"ל במסכת שבת (קנא, ב) 'אין חיה שולטת על האדם אלא אם כן נדמה לה כבהמה שנאמר נמשל כבהמות נדמו'!!!
***
מעשים מופלאים מסופרים בזה מגדולי הדורות הקודמים, על גדול ושגב קדושתם שלא שלטו בהם חיות כלל, אבל מה מחזק לדעת כי גם בדורנו אנו זכינו לראות באמת פלאית זו, כי האדם הגדול והשלם, הוא מעל לסדר בריאת שאר יצורי עולם, ואין להם כלל שליטה בו.
מעשה מרטיט מוספר על מרן הגאון רבי אהרון קוטלר זצ"ל ראש ישיבת ליקווד, שבהיותו ראש ישיבת סלוצק, התגורר בבית שעמד רחוק מבניני הישיבה, והדרך שהיתה מביתו לישיבה עברה בדרך ראשית, והיה בה בעיות של פריצות ושמירת העינים, ולכך עשה הגאון זצ"ל את הדרך לשיבה דרך חצרות הבתים, והיה מדלג מחצר לחצר מעל גדרות ומכשולים, עד שהיה מגיע לישיבה.
פעם קרה ששהו אצלו שני בחורים וכשהגיע זמן הסדר בישיבה זרזם רבי אהרן לצאת ושאלם אם ברצונם ללכת אתו בדרך שהוא רגיל בה דרך חצרות הבתים? התלמידים לא יכלו לסרב והשיבו בחיוב אף שפחדו עד מאוד מפני שבחצרות שהיה מדלג היו משוטטים כלבים שמירה עזי נפש ומפחידים, אבל הם יצאו בבוטחם בקדושת מורם ורבם, וכך הם מצאו עצמם מקפצים אתו מחצר לחצר על גדרות ושערים, עד שהם התקרבו לחצר אחת שבה שהו כלבים גדולים ועזים ששמו לב ל'אורחים הלא רצויים' והתחילו בנביחות עזות וגילו שיניהם הטורפות, שלבם לא איתם עצרו שני הבחורים ואמרו לראש הישיבה איננו מסוגלים יותר מפחדים אנו מהכלבים הללו שמסוגלים להרוג בני אדם! נפנה אליהם רבי אהרן ואמר אתם מפחדים החזיקו נא בשולי מעילי ואזי אין לכם מה לפחד ותוכלו לעבור בשקט דרך החצר…… שני הבחורים נשמעו לרבם, ואחזו כל אחד באחד מכנפי מעילו של רבם, וקפצו לחצר….. ופלא עצום! הם עוברים את החצר והכלבים נשתקו ולא חרצו לשון.
אם אדם הוא! קודם הוא לכל בהמה חיה ועוף! הוא כלל לא בשליטתם!
***
ולא רק בבהמות וחיות מהלכי ארבעה ישנה סגולה מעלה גדולה זו ל'אדם'! גם ב'חיות' מהלכי שתיים מצינו פלא עצום זה..
מסופר על מרן החזו"א בהיותו בעיר מינסק, שאחר שגמר את כתיבת חיבור הענק על הלכות עירובין, בהיותו בגיל 50, נחלש הוא עד מאד מרוב עמלו בתורה, והעידו כי מרוב עמלו בלימוד חלק זה של התורה הקשה והמסובך, לא היה לו כלל הרגשים של גשמיות.
יום אחד ביושבו על לימודו באת מבתי הכנסת בוילנא, הגיע השמועה כי פלוגת חיילים הגיעה לעיר כיד לקחת ולגייס את הלומדים לצבא, ומי שלא היה לו 'פספורט' היו יורים בו מיד, כולם ברחו והסתתרו, וגם מרן החזו"א שלא היה ברשותו 'פספורט' קם בחופזו ויצא להסתתר ביערות מחוץ לעיר, והנה בהגיעו לקצה העיר, ולפניו פלוגת חיילים גדולה המתכננת כניסתה לעיר, והחיילים עומדים בשתי שורות כשרובים בידיהם, ומתחילים בצעדה לעבר בתי העיר, מרן החזו"א לא נבהל אל המשיך בשלוה לעבר החיילים ועבר בין שתי שורות החילים עד שיצאה מחוץ לעיר, ואף חייל לא שם ליבו אליו כלל…. והעיד על עצמו מרן החזו"א, שהיה בטוח שלא ינזק אחר שגמר באותם ימים את חיבורו על עירובין!
עד כדי כך הגיעה לדרגה גבוהה שמרוב עמלו בתורה באותה תקופה הרי גופו התקדש לדרגה של התפשטות הגשמיות, עד שהיה 'כרואה ואינו נראה' והחילים חיות האדם, כל לא ראוהו בעוברם בפניהם.
